בזמן האחרון, יחד עם עליית הטמפרטורות, מתגברת אצלי תחושת המחנק הכל-ישראלית ש"חייבים לנסוע לחו"ל". מכיוון שאי אפשר לנסוע לחו"ל פעם בשבוע (בכל זאת, צריך לעבוד מתישהו) אני מנסה למצוא אלטרנטיבות מקומיות, שייצרו את האווירה החו"לית, כאן במולדת. חוץ מירושלים, שהיא העיר הכי חו"לית בארץ, עושה לי את זה המרינה של הרצליה. כיף שם, רגוע שם, הבריזה נהדרת והנוף של היאכטות, יחד עם המסעדות והטיילת המפוארת – מספקות את הסחורה: קפיצה קטנה לחו"ל, אה-לה עיר ימית באירופה, ממש קרוב לבית.
כדי להרגיש ממש כמו בחו"ל, אני משלימה את החוויה עם איזו ארוחה טובה. אבל כדי לשבור את השגרה, אני יוצאת קצת משיטת ה"עודף תחכום" שנהוגה במקומות רבים מדיי לאחרונה ובוחרת במקום אחר. מין מוסד כזה, שמתמחה באוכל טוב ושאיננו מושפע מטרנדים. מקום שמטפל באוכל בפשטות, בלי התחכמויות וקישוטים מיותרים – ועושה את זה מצוין.
מסעדת "דרבי בר דגים" שממוקמת בקניון ארנה ומשקיפה למרינה, עושה את זה בדיוק. בלי רטבים מתוחכמים, בלי תוספות מיותרות. נותנים לדגים לדבר. מה זה לדבר, לשיר! אין חומרי גלם קפואים במסעדה והדגים שמוגשים לצלחת שחו בנחת רק כמה שעות קודם לכן בים שממול. המסעדה מתמחה בדגים ופירות ים, אשר מגיעים מדיי יום ולפעמים אפילו פעמיים ביום, ומוגשים לשולחן כשהם טריים מאוד מאוד - זה מורגש בטעם, וזה עובד הכי טוב ככה. נטורל.
אז בסתם יום של חול קפצתי למרינה, לראות את השקיעה ולאכול טוב. מלצר מקסים ומקצוען אמיתי בשם גלעד פתח את הארוחה לא כמו בחו"ל, אלא כמו בארץ – כשמילא את השולחן בצלוחיות מזטים קטנות, מעוצבות כצדפים, ובסלסלת לחם, ללא תשלום. כל הסלטים, אשר מוגשים לשולחן ללא הגבלה, כלולים במחירי המנות העיקריות. היה שם מכל טוב: סלט ירקות, חצילים וכרובית מטוגנים בפירורי לחם, שהיו פריכים ומפתיעים, פלפלים חריפים קלויים, זיתים מתובלים, סלט איקרה, טחינה, סלסה חריפה, צזיקי יווני, קוביות סלק, סלט כרוב וגזר, ודג מטיאס מלוח- עם ירקות ובצל סגול.
למנה העיקרית בחרנו במנת שרימפס, מוקפץ במחבת עם שום וחמאה (75 ₪) ובדג בס, עשוי בתנור אדים מיוחד, יחד עם שמן זית, שום, יין לבן ותערובת תבלינים (72 ₪). מנת השרימפס שהוגשה לשולחן היתה קלאסית ונעשתה בדיוק במידה הנכונה. השרימפס הוגש בכמות נאה, היה רך ובשרני והשתלב נפלא עם רוטב החמאה הקטיפתי. הדג שהוגש היה רך, עדין ועסיסי. האפייה בתנור האדים (שהוא מיוחד מאוד ומסעדות מעטות מחזיקות בו, לפי גלעד) לא מייבשת את הדג, והיין הלבן, יחד עם שמן הזית הופכים אותו לרך מאוד, נימוח כמעט. אני אישית העדפתי להזמין את הדג בשלמותו, אבל זוג צרפתים שישבו בשולחן לידי העדיפו אותו מפולט, ונראו מרוצים מאוד.
לצידם של הדגים הוגשו תפוחי אדמה דקיקים וקריספיים, אפויים בתנור עם שמן זית ועשבי תיבול. גם הם כלולים במחיר המנה העיקרית ומוגשים ללא הגבלה.
את הארוחה ליווה חצי בקבוק יין שרדונה גמלא (40 ₪) של יקבי רמת הגולן. על אף האווירה החו"לית, תפריט היינות במקום הוא לוקאל-פטריוטי ומציע מגוון יינות של יקבי רמת הגולן, רקנאטי, ברקן, יתיר, צרעה ויקב רמת ערד. מחירי היינות סבירים מאוד והם מוצגים במקרר יינות יפהפה.
*הכותבת היתה אורחת המסעדה.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
כתבות נוספות של מיכל גדו
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת