שחור זה השחור החדש

תל אביב כל-כך מוצלחת לפעמים. בתקופה הנוכחית עדיין יש ערבים בהם הרחובות לא מתחפשים לבית מרחץ תורכי ואפשר להתהלך בהם בלי להרגיש בסאונה. הבריזה החמקמקה מצליחה להשתחל בין הבניינים וללוות אותך כשאתה מעיף עיניים לכל הכיוונים וקולט את תנופת השיפוץ שהעיר נמצאת בה. אזור אחד העם בואך נחמני מקסים במיוחד לאור השימור וההחייאה של מבנים היסטוריים קסומים למדי, וקפה נואר? הוא פשוט משתלב בתמונה ונותן טוויסט פריזאי לכל ההתרחשות.

שנים ארוכות הוא כבר בשטח ולא מזמן גם הוא השתפץ מעט תוך שמירה על הקו המוכר והמנצח שלו. כמו ביסטרו צרפתי שמכבד את עצמו לא תמצאו השתפכויות בתפריט, מספר המנות מצומצם יחסית ויש כמה מנות יומיות מתחלפות למי שמחפש גיוון. תפריט הקוקטיילים והאלכוהול מפורט הרבה יותר וכדי להדגים, לקחנו שניים שהפכו לשלושה: פיג'לינג פורסט (32 ₪) שהורכב מפיג'לינג סאוור, נענע, קרח וקליפת לימון והיה מרענן ומעט מתוק מדי; הוואנה מוחיטו (42 ₪) שהכיל הוואנה קלאב (רום), מיץ לימון ונענע ולמרות שנראה מאד מושך (מעין ברד ירוק ומרענן), פחות ענה לטעמינו והוחלף ביוזמת המלצרית המקסימה שלנו ללבנדר שמפיין (37 ₪) קוקטייל טעים ומשמח, שהורכב מג'ין, מונין לבנדר, שמפניה ופירות יער שלמים. אין ספק, קוקטיילים הם התחליף הקיצי לקינוח (למרות שבמקרה שלנו הלכנו על כל הקופה).

האמת, חשבתי שאני אצליח לכתוב הפעם על נואר בלי להזכיר את השניצלים (מנת הדגל המיתולוגית משהו), אבל כנראה שפשוט אי אפשר בלי. המנות כאן לא מנסות להתחכם בשום צורה – לראשונות - קרפצ'ו סינטה בקר (38 ₪) איכותי וקלאסי ופיתות דרוזיות ממולאות בבשר בקר וכבש טחון עם צנוברים ברוטב צזיקי מעולה – שומי, מרענן עם רצועות גזר מפתיעות וסומק, שכמכלול היו המנה המוצלחת ביותר של הערב (39 ₪). לעיקריות, שני פילטים של דניס על הפלנצ'ה (מטוגנים קלות ועשויים בדיוק במידה) עם מנגולד, עגבניות קונפי, פטריות שמפיניון וחמאת לימון בתוספת פירה כתמתם וטעים מאד (84 ₪), ושניצל עגל חלב ענק, עצום, דק וקריספי, כמו שרק בנואר יודעים לעשות, עם אותו פירה וסלט ירוק קטן וחביב.

לקינוח, משולש שוקולד שהורכב מבסיס וופלי קריספי (קצת כמו וופל ה"גלילית" הזכור לטוב), שכבת שוקולד מריר ומרוכז (שהזכיר קצת שוקולד רוזמרין) ומעליה שכבת מוס שוקולד, מעט מתוקה יותר ואוורירית, ובראש כל אלה קישוטי ג'ל מוסקט, שנראו כמו קוביות קרח שקופות בטעם יין מוסקט (סופריצה!). תוסיפו לזה גם פאי תפוחים עגול ומסוכר, עדין ולא מתוק מדי, שלצידו כדור גלידה מסורתי וקיבלתם את ההליכה המתבקשת ברגל לסיום הארוחה, כדי להתגבר על 1/10 (במקרה הטוב) של הקלוריות. ועוד אומרים ששחור זה מרזה 

*הכותבת היתה אורחת המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי