זהו זה

את יום ירושלים השנה בחרנו לחגוג כמו שצריך: לנסוע לעיר, לטייל קצת במדרחוב המקסים של נחלת שבעה ולהרגיש קצת כמו בחו"ל, במרחק של שעת נסיעה.

כדי להפוך את החגיגה לשלמה, בחרנו גם להעלות את הקולינריה הירושלמית על ראש שמחתנו. האמצעי: מסעדת אלדד וזהו, שממוקמת בחצר פיינגולד, אזור התעשייה של ירושלים, אם תתעקשו לחזור 150 שנה אחורה בזמן, וכיום אזור מסעדות וברים. למען האמת, על המסעדה כבר שמעתי מזמן מפיו של שוקולטייר ירושלמי ממוצא צרפתי, שהמליץ לי עליה בחום. יום ירושלים היה הזדמנות לבדוק את ההמלצה.

בכניסה למסעדה, קצת כמו בכניסה לירושלים, יש תחושה חזקה שהזמן עמד מלכת. המסעדה מלאה בפריטים ישנים, שנאספו בקפידה בהולנד, פריז וארצות הברית וגם בתוך המשפחה, וכך ניתן למצוא שם את הרדיו של סבתא מרגלית, מכונת התפירה של סבתא אמילי ושלל חפצים ישנים, שמאחורי כל אחד מהם היסטוריה וסיפור משלו. העיצוב נותן תחושה של מסעדה כפרית, עם כלי נחושת, נברשות וצלחות חרס מעוטרות שתלויות על הקירות.

מיד כשהתיישבנו הגיעו לשולחן לחמניות הבית, רכות וחמות, עם חמאה ובה עשבי תיבול טריים קצוצים. למנות הראשונות הזמנו פילה חציל בלאדי בשמן זית ולימון (30 ₪) ושלישיית כבד אווז על הגריל ברוטב ברנדי קלבדוס ותפוח עץ (62 ₪) – מנה נדיבה מאוד של כבד אווז, שהונח על בריוש, עשויה בדיוק במידה הנכונה, מתקתקה ונימוחה. מפאת גודלה, זו בהחלט מנה שמתאימה לזוג.

בזמן שאכלנו מן המנות הראשונות, צדו את עיני שתי נשים יפות, עבות בשר, ממוצא דרום אמריקאי שטיפלו במסירות רבה בפלטת פירות ים ענקית, יפהפייה ומעוררת תיאבון (מחירה בתפריט 198 ₪ לזוג). מזמן לא נתקלתי בתאווה כה גדולה וכמעט והתחרטתי על שהזמנתי סטייק פילה וצלעות כבש. החרטה עברה מהר מאוד כשהמנות הגיעו לשולחן.

צלעות הכבש היו לא רעות, אבל על סטייק פילה עגל ברוטב יין פורט ראוי וחשוב לי להמליץ בחום רב. ראשית, המנה שקיבלתי היתה של 300 גרם פילה, שהגיע בשלושה מדליונים, מאיכות משובחת – ומחירה היה 80 ₪. זה מחיר טוב מאוד, שלא לומר זול, למנה באיכות כזו. שנית, אני בעוונותיי אוהבת את הבשר שלי "מדיום-וול". לא עזרו תחינות המלצרית והמבטים המבועתים- ככה אני אוהבת את הסטייק שלי. העניין הוא, שלהכין פילה מדיום כמו שצריך זו משימה פשוטה, אבל להכין אותו מדיום וול ועדיין לשמור על עסיסיות ולמצות את הטעם מהמנה- זו כבר אמנות. אלדד וזהו, מהבחינה הזו, עמדו במשימה בכבוד. שתי המנות העיקריות הוגשו עם תפוחי אדמה, שעועית ירוקה וזוקיני.  

אנחנו הזמנו מנות מתפריט המסעדה, אבל חשוב לדעת שבמקום מוצעת עסקית צהריים שנותנת תמורה טובה מאוד לכסף (אנטרקוט, סינטה וצלעות כבש הן דוגמה לחלק מן המנות העיקריות), העסקיות כוללות מנה ראשונה ועיקרית ומחירן נע בין 45 ל-59 ₪.

לקינוח בחרנו במנת קרם ברולה מוצלחת, שנאכלה למרות קשיי קיבולת ובגלידת וניל עם סיבי חלבה ותפוז מסוכר – שהיתה פשוט נהדרת. השילוב של גלידת וניל וחלבה, שצובר תאוצה, הוא מוצלח וכדאי להמשיך ולהפיץ את הבשורה.

לרגל חג השבועות הממשמש ובא (וגם בכלל), מומלץ לעשות עלייה קטנה לרגל לירושלים, ולהימלט ממאכלי החג עמוסי הלקטוז אל חיקם החם של הפילה, כבד האווז, אלדד וזהו.

*הכותבת היתה אורחת המסעדה.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי