דינר רש

בקרוב מאד אדורה תהיה בת שנה, שזה רק 24 שנים פחות מגילו של השף שלה, אבי ביטון, הכוכב הנולד של הקולינאריה המקומית, שבגיל 15 וחצי כבר עבד ביועזר ואח"כ כיכב גם כסו-שף של ניר צוק בקורדליה. נורית ואני באנו לבדוק בעצמנו את המצב ואבי בכבודו הצטרף אלינו על הבר עם הערות משעשעות על המנות ומנות ששעשעו את החיך ועוד הרבה יותר מזה.

אדורה מציעה אווירה נעימה מאד, אפלולית ובלי התחכמויות מיותרות – חלל אינטימי, בר מרובע שמאפשר ישיבה נינוחה ואכילה של ממש (למרות שבעוד כחודש יוצע גם תפריט מיוחד של מנות קטנות על הבר – הדבר לקיץ). ביטון ושותפו, דורון נחמן, התכוונו לפתוח מקום קטן, משפחתי עם אוכל "כיפי ומגניב" והלך להם אולי אפילו יותר ממה שהם עצמם ציפו. ממקום שמשמש כסלון האלטרנטיבי של אבי לאירוח חברים ובני משפחה, אדורה הפכה להיות מפוצצת בסופי השבוע וגם בסתם יום של חול נרשמה תפוסה נאה על הבר וסביבותיו.

אנחנו פתחנו בקיר רויאל (כבר אמרנו ששמפניה זה הטרנד המנצח של כל הזמנים?) מבעבע ומשמח, שאבי נשבע שיש לו סגולות רפואיות מוכחות (ההוכחה היא פונקציה ישירה של הכמות שכבר שתית). מכיוון שהשף עצמו היה נוכח, נתנו לו להזמין לנו מנות וחצאי מנות, שבגדול היו פשוט רצף של אסים חזק ביותר.

ראשון הגיע הלחם. לחם שאור עם אגוזים (מעט חמצמץ) עטוף בנייר פרגמנט (כפיצוי על שנות בית הספר האבודות של השף, שהעדיף קריירה על פני לימודים), מלווה בכדורי חמאה צהובה, קונפי שום מתקתק וטעים, צלוחית מלח ואריסה של עגבניות מיובשות שמורכבת מרוטב בסיסי סודי משהו (עם הרבה כוסברה) שמגיע ישירות מאמא ביטון (יש פגישה משפחתית קבועה מידי יום שני ב-15:00 שכוללת ריכולים ואספקה שותפת של אריסה), אליו מוסיף אבי את המרכיבים "האשכנזיים" כמו עגבניות מיובשות (12 ₪). לראשונות, קיבלנו "בלו" נתח פילה בקר צרוב קלות שנפרס לפרוסות דקות ומוגש על מצע כוסברה, לוביה, בצל לבן וחומץ שמפניה (34 ₪) – בשר מעולה, עדין וטעים ביותר; קוקי סן ז'ק צרובים עם שמן כמהין ואבקת פיסטוקים שהוגשו על תרד מוקפץ (38 ₪) – עוד ניצחון מוחץ לביטון ולמטבח שלו; שרימפס מתובל בזעתר על קרם חצילים שרופים עם שמנת, שמן זית ומעט לימון (36) – מנה שעינגה את נורית מאד (אני פשוט התרכזתי בבלו ובקוקי); וראשונה אחרונה – בקלאווה כבד אווז (37 ₪) – כבד אווז עטוף בעלי פילו ממולא בתרד, קוקוס ופיסטוקים ברוטב דבש וקסיס (שילוב תורכי-ערבי-צרפתי), שהפכה למנת הדגל של המסעדה והיתה טעימה מאד אבל מעט מתוקה מדי ובסופו של דבר הקוקי היו המנצחות הגדולות בקרב הראשונות עם טעם מעודן ומושלם.

כסוג של מנת ביניים (אחרי ריפיל של הקיר רויאל), שהיא למעשה מנה עיקרית בגרסה מוקטנת (כאמור, בקרוב מנות בר), קיבלנו את גולת הכותרת של הערב, שקדי עגל חלב על הגריל על מצע אורז פראי עם ירקות שורש, שום וציר בקר לצד אספרגוס צעיר בקרם פטריות כמהין מתקתק מעט. מנה אלוהית שמשלבת את אחת מהחלקים הנימוחים והטעימים ביותר – שקדים, עם המרקם הגס של האורז והטעם המעולה של הרוטב (כמנה עיקרית – 78 ₪). ואז הגיעה עוד עיקרית מוקטנת ומצוינת של פילה יען ב"ראס אל חנות" – שיפודי יען קטנים ועסיסיים במרינדה של דבש תמרים ותערובת תבלינים מרוקאית, שמוגש עם מח עצם ופירה בטטה שהופך למושלם כשמוציאים בכפית את המח ומערבבים את כל הטעמים (לעיקרית – 67 ₪). מפוצצות כבר הגענו לפילה המוסר בקרם ג'מבו שרימפס (74 ₪) עם ג'מבו שרימפ מגודל ופירה תפו"א מתובל בטימין לימוני – מנה טובה מאד ועדינה, שאני חייבת להודות שבמצבינו המאותגר תיאבונית, קצת התבזבזה עלינו.

בשביל לצבור כוחות לקראת האופציה שנאכל קינוח, שתינו משהו. אדורה מצטיידת בתפריט קוקטיילים מרעננים לקיץ, שעליהם אחראי דורון השותף, שבעברו ניהל ברים בת"א ובניו-יורק וכיום חי לו במושב ומבסס את הקוקטיילים על ההיצע העונתי של הפירות. בין הדרינקים תוכלו למצוא מרגריטה של פסיפלורה טרייה ותות עץ (מהמושב); אדורה סאוור, שכולל ליקר תאנים, ליקר פסיפלורה, סאוור ופרחי לימון או מרטיני מלון (אותו ינקנו לנו בהנאה עם קשים) שמכיל עלי נענע כתושים, ליקר מלון, וודקה, מיץ ליים וקרח כתוש (34 ₪ לכל הקוקטיילים).

וכן, אם תהיתם שרדנו כדי לספר על הקינוח. הגיעו הזאכר טורט – בתחתית הטורט האוסטרי המפורסם, מעליו פאדג' אספרסו וברקע קרם הל עליו פזורים פירורי טוויל שקדים. מושחת כמו שזה נשמע ומתוק מתוק. עוד מתוק מתוק אחד היה פונדו שוקולד שבתוכו צף כדור גלידת קוקוס בייצור עצמי וג'אלת פיצוחים (מעין סיגר ממולא). האינסולין עבד שעות נוספות ואנחנו הגענו הביתה בשלום. מחר נפגש בג'ים.

*הכותבת הייתה אורחת המסעדה

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי