ננננה, ננננה, ההייי ננננה

שבוע שעבר, שעת לילה מאוחרת, ננוצ'קה. אחי ואני מגיעים במצב של שכרות כמעט טוטאלית מאירוע משפחתי בבר סמוך וקורסים על אחד השולחנות, לצדו של חבר נוסף. בין ג'יימיסון לג'יימיסון מצטרף אלינו סולימן, עובד המטבח הגבוה והנאה.

סולימן מפנה את תשומת לבנו המעורערת לכתוב על השולחן, שמלא באותיות ערביות מסולסלות. "אלה שירים שכתבתי", הוא מספר לנו ומיד מתחיל לתרגם את המטאפורות הרומנטיות שלו לעברית. ככה זה בננוצ'קה. שלושה אנשים מקומיים, אחד מהם חי בהולנד, יושבים עם עובד המטבח הערבי שמשבח את הטבחות הגרוזיניות ומתווכחים בלהט על אהבה, רומנטיקה ועל פוליטיקה כשמסביבנו מתרוצצות מנות מופלאות של אוכל משובח.

אפשר לומר בוודאות שכשננה שרייר פתחה את ננוצ'קה, הביסטרו בר הגרוזיני בלילינבלום לפני כמה שנים, היא יצרה במו ידיה טרנד ששינה את מפת חיי הלילה בעיר. כששרייר חיברה את מחוזות ילדותה אל הביסטרו, היא סללה את הדרך לאינספור מקומות נוספים שמצאו מקומות אקזוטיים על הגלובוס והפכו אותם למסעדה/בר/ביסטרו/בית קפה (מחק את המיותר וקבל אזרחות אוזבקית). ככה זה אצל שרייר, שהצליחה להפוך כל מקום שנגעה בו במהלך הקריירה שלה להצלחה מסחררת.

המבנה של ננוצ'קה הופך את הגרוזינית הסוערת ללוקיישן מושלם לכל סוג של ערב. ישנם חללים פנימיים המיועדים לארוחות יותר אינטימיות, אזור ישיבה על כריות שמקבל בדרך כלל ימי הולדת סוערים (ואתמול שמענו שם שירת "היום יומולאאדת" סוערת בשלושה קולות) ואת הבר המרכזי שמושך אליו בדרך כלל מפזזות שיכורות וגלונים של הורמונים.

למרות שכאמור, כבר עברו כמה שנים מיום פתיחתה, ננוצ'קה עדיין נחשבת למוקד לוהט של לילות אלכוהוליים ועדיין קשה לפלס את הדרך החוצה ביציאה ממנה או בכניסה אליה. בעצם, למה בכלל לצאת מפה? האלכוהול טוב, האוכל מעולה והמוזיקה תמיד שמחה. תנעלו את הדלת, תנו לדי.ג'יי לבלוע את המפתח ויאללה בלאגן.

השבוע הגענו, ד' ואני, בשעת ערב די מוקדמת לסעוד את ליבנו כטוב בחינקאלי (הגרסה הגרוזינית לקרפלעך). התמקמנו בשולחן אקזוטי בפינה אחורית והתפנקנו מיד על יין החודש: רקנאטי יסמין שמורכב משירז, קברנה ומרלו (27 ₪ לכוס). יסמין, באדיבות רקנאטי, מיד הפכה לחברה הכי טובה שלנו.

החלטנו להתמקד בכמה שיותר מנות ראשונות. ככה זה. אנחנו בנות ואנחנו מתות על נשנושים ליד האלכוהול. על השולחן עברו בזה אחר זה חינקאלי בשר (ממולאים בבשר בקר ואווז, 38 ₪), איספנחיס קדה (מאפה במילוי תרד וגבינות, 22/42 ₪), סחיס נובטי (בצק קריספי במילוי פטריות יער מוקפצות עם עשבי תיבול , 35 ₪) וכוכב ננוצ'קה (קלמרי ממולא בפטריות על רוטב דגים, 49 ₪). מה זה כוכב, נסיך.

הקסם של האוכל טמון בעיקר בשילוב חומרי הגלם הפשוטים בווריאציות מפתיעות ומתובלות היטב. מדי בוקר מצטופפות הטבחיות הגרוזיניות במטבח ומתחילות ללוש, לאפות, לטגן ולבשל. התוצאה היא בישול בתחושה ביתית, מוקפד, אלגנטי וטעים להפליא. המנות הפתיעו אותנו והשלימו את טעמו של היין כמו שצריך.

שרייר מסתובבת במשך כל הערב בין השולחנות; היא לבושה בקפידה, מחייכת, צוחקת ומסתחבקת עם הקבועים. אחרי שלוש כוסות יין ומלוא החופן של גרגורי עונג אנחנו יוצאות רצוצות אל הרחוב, מפלסות את דרכנו החוצה ומגלות לפתע שעברו כבר שלוש וחצי שעות מאז שאמרנו למלצרית "ערב טוב" ועד שאמרנו לה "לילה טוב". גם הפעם שמחנו לגלות שננוצ'קה מצליחה לשמור על רמת הקפדה מוצלחת ומפתיעה אחרי כל כך הרבה זמן. הפרחים לגרוזיה.

הכותבת היתה אורחת המסעדה.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי