בירה שותים 90 דקות

בואו נתחיל מהשורה התחתונה: בליאו בלומס ברמת החייל הולכים לשדר לכם את המונדיאל בחינם. עכשיו תיקחו את 492 השקלים שהנשמות הטובות יכריחו אתכם לשלם אם תרצו לראות את המשחקים על המסך בבית, ותחלקו אותם איך שאתם רוצים: ארבעה לילות של ארוחות מפטמות עם הרבה אלכוהול, עשרה לילות של נשנושים צנועים או 25 לילות של בירה פלוס טיפ. איך שלא יהיה, עדיף מלהשריש כל כך הרבה כסף לידיים החמדניות של הקפיטליזם.

אולי כדי לבחון בקטן מה יהיה במונדיאל, באתי לליאו בלומס בגמר גביע המדינה בכדורגל. אני, אל תראו אותי ככה, יש לי חברים חנונים אחד-אחד. שבע בערב זו לא שעה טובה בשבילם; זה עדיין לא יצא מהעבודה, זה חייב לעשות משהו בשביל אשתו, ועוד אחד שהלך למשחק עצמו. אז לא צריך טובות – הלכתי לבד.

זו לא הייתה הפעם הראשונה שלי במקום, וגם אופיו לא היה זר לי. אחרי שבע שנים בבוסטון למדתי לזהות פאב אירי אמיתי. עם עיצובים מסורתיים וקירות עץ שיובאו במיוחד מדבלין, הרבה-הרבה אלכוהול, כולל 25 סוגים שונים של וויסקי אירי (כן-כן, תודו שלא ידעתם שיש כל כך הרבה), מוזיקה שנעה בין רוק רך לחמת חלילים קלטית עליזה, המודל מרשים. וכאן המקום להזכיר שהלאו הוא רק שותפה הצעיר יותר של בת הזוג שלו מרחוב הירקון, המולי בלומס.

בדיחה ישנה אומרת שאירי אמיתי צריך שבעה פריטים כדי להתקין לעצמו ארוחת ערב: תפוח אדמה ושש פחיות בירה. בלאו בלומס נותנים דגש עמוק בתפריט על תפוח אדמה, כשפירה וצ'יפס מתלווים כמעט לכל מנה. מתוך כל תפריט האלכוהול, במחירים שיש להגדיר אותם כתחרותיים (קרלסברג – 17 ₪  לשליש, 23 ₪ לחצי ליטר, מרטיני בין 15 ל-24 ₪) בחרתי בליקר אמרטו משובח (17 ₪) כדי לפתוח את הערב עם קצת אלכוהול. השניצלונים, שהגיעו, איך לא, עם צ'יפס (25 ₪) פתחו את התיאבון.

כמנה עיקרית הזמנתי את קדירת הבשר והירקות ברוטב בירת גינס (52 ₪), שבאה על מצע פירה. המשחק שהתנהל בטלוויזיה היה משעמם, כך שיכולתי להתרכז בבקר שנח לי על הצלחת. יחד עם הבשר לקחתי עוד כוסית ליקר, הפעם קלואה, כמו אצל הכוסיות. זה הלך מצוין ביחד.

בום. הפועל שמו גול ולקחו את הגביע. זוועה שאין טוב מלהרגיע אותה בקינוח מתוק. שימו לב לזה: מוס בתוך חצי פיינט בירה. כן, כן, מה ששמעתם: כוס שבמקום בירה מפוצצת במוס מתוק, שמעליו נחה קצפת מתוקה וטעימה. דליקטס, רבותיי, וזה עולה רק 23 ₪, בערך חמישה עד עשרה ₪ פחות ממה שהייתם משלמים על מנה קטנה בהרבה בבית קפה.

כאן לא התאפקתי ושאלתי את רוני, בחור ממוצא שבדי שהוא אחד משני בעלי המקום (השני אירי), מה מקור השם "לאו בלומס". הוא הסביר לי על "יוליסס" של ג'יימס ג'ויס, ספר שכל העולם מדבר עליו, אבל אף אחד לא מנסה אפילו לקרוא, שלאו ומולי בלום, שתי דמויות יהודיות, היו מגיבוריו. ואני לתומי חשבתי שמדובר בראש ממשלת צרפת בשנות ה-20, אבל זה באמת לא הסתדר לאור העובדה שיש שם שלטי "גינס" וסממנים איריים מודבקים בכל פינה.

אם לסכם, אז יש עוד פחות מחודש עד בעיטת הפתיחה של גביע העולם, וממש לא כדאי לצאת פראיירים. אם כבר משלמים, שילך למטרה נעלה כמו אלכוהול. חניה יש בשפע (חניון ענק חינם בערבים מתחת לבנין), מזג האוויר אידיאלי, ומי שלא רוצה לראות את המשחקים יכול להתענג על הבריזה בכיסאות שבחוץ. לא ברור איזו זיקה לאירלנד ולמסורת שבה יש לכם, אבל ביקור בלאו בלומס בוודאי ייתן לכם פרספקטיבה וגם כמות נכבדת ומרהיבה של אלכוהול כדי להבהיר את העניין הזה.

 *הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי