בטבורה של רעננה יש כביש עפר נחבא. לוקחים ימינה אל תוך השדות, מחנים את הרכב ונכנסים אל המקום הכי סודי והכי קסום שיש באזור המרכז והשרון. רק תגידו את הסיסמה ותכנסו.
מקום בלב הוא המעוז הסודי של האלפיון העליון, בשקט בשקט בנה לו המקום הזה שם של פינה קסומה בה אפשר ליהנות מהשקיעות הכי יפות, לאכול בתוך גן טובל ירק וצבע, לסגור איזו עסקה על דרינק של ערב, או סתם להתרווח ולשאוף את כל טוב שבחיים. עכשיו הסוד הזה יוצא החוצה!
הזוגית ואני ניווטנו בהקפדה בין רחובות רעננה ואחרי מאמץ הגענו אל הגן. חפצי נוי ישנים והמון ירוק קדמו את בואנו, ישבנו על יד שולחן שמעליו עלים רחבים ומצדדיו שקט ויופי, כל העיצוב של המקום כאילו נלקח מתוך ספר אגדות קלאסי, אפילו המוסיקה השקטה ברקע בהתאם.
התחלנו את ההתענגות בקוקטייל על בסיס שמנת ואייריש קרים לגברת וקוקטייל סאואר בשבילי. מיד הגיעה גם פוקצ'ה חמה מהתנור ועליה ירקות קלויים, חציל ופלפל, בצעתי לנו חתיכות גדולות ופצחנו בארוחה.
הרעיון המרכזי הוא לנצל נכון את הזמן. להתרווח, לבהות בשקיעה המתנגנת לה במערב בין החרכים של העצים, לתת לגימה מדודה מהקוקטייל, ביס מלא טעם מהפוקצ'ה... הזמנו גם מנת פטה כבד עם ריבת בצל - מנה עדינה ושקטה... מריחות גדולות על הטוסט... הכל לאט ובהנאה.
עד שהגיעה המנה העיקרית החלטנו לסייר קצת בגן. נכנסנו לגלריה המעוצבת - בערבים עושים כאן אירועים למי שחפץ באירוע מכושף ומיוחד, שמשקיף לעבר גן הירק שממנו מקבלת המסעדה את כל התצרוכת האורגנית שלה. היה נדמה לנו לרגע ששמענו שירה של פיות ואו-טו-טו נראה אחת מקפצת לה בינות השיחים, אבל אז אמרו לנו שהמנות העיקריות הגיעו. דג דניס על מצע פירה ורול מאפה גבינת עיזים, שתי מנות שמותאמות בדיוק לשעת בין ערביים ומשלבות טעם, עיצוב ויופי.
חלקנו בינינו את המנות, הדג היה עשוי בדיוק במידה, רך ובשרני, רוטב החזרת דגדג את הלשון והפירה היה סמכמך כקטיפה. מנת רול העיזים הייתה מיוחדת ביותר; הבצק העוטף היה דק ופריך, הירקות הקלויים הוסיפו טוויסט וניחוח, הבזיליקום הורגש, אך עם זאת ידע שלא להשתלט - הקפדה מעולה על טעם ומקוריות.
את הקינוח שלנו אכלנו על ספסל מעוטר שהתחבא לו בגן, כל אחד החזיק כפית, הסופלה בין שנינו, ולאט לאט, כמנהג המקום, בצענו בו מלאכה טובה. המשכנו לשבת עוד על הספסל, הערב כבר ירד, הפוליטיקאי ההוא ושני המיליונרים שכתבו עליהם תמיד בעיתון כבר עזבו זה מכבר, הזוגית כמעט נרדמה בשקט של הגן, הובלתי אותה חזרה לרכב, פסענו החוצה, נוצרים בלב סוד קטן, הסוד על הגן של מקום בלב.
*הכותב היה אורח המקום.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
כתבות נוספות של נבו כהן
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת