המוסד

ארוחת בוקר זה כבר מוסד בתל אביב. זה לא סתם ביצה כבקשתך פלוס גבינות, סלט וקפה אלא קונספט שמכיל בתוכו פוטנציאל לארוחת פינוק עתירת רכיבים. ב"בר גיורא" מציעים עכשיו יותר מעשר (!) אופציות לפתוח את הבוקר, אז קמנו מוקדם מהרגיל (11 זה מאוחר?) ויצאנו להתפנק. "בר גיורא" מוכר כ"מקום שליד הסנטר" (דיזנגוף)- ביום מסעדה ובערב גם בר. לאחרונה עבר המקום שינוי ועכשיו בנוסף לכל מה שהיה טוב במקום בעבר (פינה שקטה במרכז של המרכז) מציע "בר גיורא" אווירה אוריינטלית מתוחכמת. כסאות עם כריות צבעוניות עמוקות, מנורות מרוקאיות אותנטיות, כדי ענק, עצים ירוקים ומוסיקה נעימה.

כל זה לא עוזר לבחור על איזה ארוחת בוקר הולכים: הסטנדרטית - ביצים, סלט, גבינות, לחם, ריבה (39 ש"ח); עתירת הקלוריות- ביצי עין, נקניקיות מטוגנות וכל השאר (45 ש"ח); עתירת הקלוריות השנייה - קרואסון ממולא בגבינת שמנת וביצת עין (38 ש"ח); הבריאותית- סלט פירות עם יוגורט וגרנולה (36 ש"ח); האותנטית- שקשוקה נקניקיות מרגז (44 ש"ח) או המינימליסטיות - טוסטים עם חמאה וריבה; קפה ומאפה או סנדוויץ' וקפה.

אחרי תהליך קבלת החלטות מורכב ומסובך לשעה מוקדמת שכזו החלטנו שצד אחד של השולחן יקח את הסטנדרטית הנקראת "בוקר אישי" והשני יהמר בחייו עם עתירת הקלוריות הנקראת "בוקר יוסי". המלצרית, שלפי מידת עירנותה נראה היה שכבר אצלה צהריים, לקחה את ההזמנה בשמחה ואנחנו התחלנו להתעורר בעזרתם האדיבה של תפוזים שנתנו את המיץ בשבילנו. השולחן החל להתמלא ברכיבי הארוחה - פרוסות לחם גדולות וחמות שנאפו במקום, חמאה, סלט רענן וגבינות: מלוחה, לבנה והפתעה-  גבינה צהובה (וזה לא עניין של מה בכך - הגבינה הצהובה פשוט נעלמה מארוחות הבוקר בעיר. האם "בר גיורא" מסמנים את הקאמבק? נקווה שכן). התחלנו לשדך בין הגבינות ללחם, נגסנו בירקות ונהנינו גם מהרכיב הביצתי- הביצה ב"בוקר אישי" הייתה חמה וטובה, העין עם הנקניקיות הוגשה גם עם צ'יפס והיתה שווה כל קלוריה. סיימנו עם הפוך מעולה והמתקנו עם ריבה על פרוסת הלחם האחרונה. זהו, התעוררנו סופית. על ארוחת צהריים היום כבר אפשר לוותר אבל אנחנו מוכנים להתחיל את היום.

*הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי