בואו בנות

כן, כן, גם אני עכשיו גרוזינית. אין מה לעשות, זה עובד בשיטת "טעמת – נלכדת", שבעקבותיה מגיעה המרת עדה לגרוזיניות אינסטנט. הפיתוי מתחיל עם אלכוהול משובח ובעודך מחליקה לגרון קוסמופוליטן עם רימונים וחמוציות מיובשות ומהעבר השני גונבת שלוקים לנורית, שכל חטאה בעולם היה שהזמינה Fresh רבינוצ'קה (וודקה גרוזינית מתוקה עם פירות יער שמאוזנת בסאוור, קרח מרוסק ונענע), שהתואר "מרעננת" פשוט קטן עליה. כן, במבט לאחור, ככה זה התחיל....

אני עוד זוכרת את שמוליק (מלצר שצריך לזכות באוסקר או בנובל, או שניהם) עוזר לנו לבחור, או ליתר דיוק לטעום מחצי תפריט (לפחות), כי למה לבחור כשאפשר פשוט לאכול עוד? למה באמת? ראשון הגיע (כדי לרפד את האלכוהול) לוואש (12 ₪) – לחם גרוזיני עם שמן זית, בלסמי וסלסת עגבניות וכדור חמאה (ששמוליק כמעט הצליח לשכנע אותנו שהוא כדור גלידת וניל מוקטן – כן, כבר בשלב הזה נטינו לשכרות מסוימת). שמוליק הזהיר שהלחם הגיע רק כדי לפתות אותנו ואנחנו צריכות להיות אמיצות ולהתאפק. התאפקנו. פחות או יותר, רק בשביל לרדת על חצ'אפורי גרוזיני מסורתי (45 ₪) – מעין לחמנייה מעוינת ממולאת גבינות להתפקע, אפוייה ומקופלת בחמאה, פריכה ומעולה (מעין מלכת הזיוות, עליהן השלום). אני חייבת להודות שסדר המנות זכור לי מבעד לערפילי וודקה, אבל אני יכולה להישבע שהיו שם חינקאלי בשר (קרוב משפחה של הדים סאם – כיסון מאודה ומעולה, שממולא בבשר בקר ואווז – 38 ₪) וגם חינקאלי גבינה (קרוב משפחה של הפירושקי, או במילים אחרות כיסון ממולא ומאודה, שפחות מזכיר בצורה ובטעם דים סאם – 42 ₪), וגם בליני קטנים וסופגנתיים עם שמנת חמוצה וקוויאר אדום (יאם, יאם ב-34 ₪), וגם כוכב ננוצ'קה (49 ₪) – קלמארי ממולא בפטריות עם טעם של יער, מצופה פירורי לחם ומטוגן, ונח ברוטב דגים, שאותו ניקדו כתמי רוטב ג'ינג'י (ששמוליק הסביר שזכה לכינויו בגלל כל הכתומים שמככבים בו). מנת דגל ללא ספק. אל תעזו לפספס, כשתבואו גם אתם להתאזרח בגרוזיה התל-אביבית.

אם חשבתם שזה מתקרב לסוף, טעיתם. הלכנו על עוד רענון אלכוהולי בדמות ריפיל של רבינוצ'קה וקוקטייל ננוצ'קה – קוקטייל חובה, שכמות הנענע הקצוצה שריחפה בו, הופכת אותו למרענן הרשמי של החיים ובכלל. הפעם, האלכוהול נועד להחליק את העיקריות. בשלב הזה כבר לא ממש ראינו בעיניים, אבל נורית טוענת שהיה שם חאלייה (55 ₪) - עוף מושחר עם בצלים ותבלינים גרוזיניים (שזכה לצבעו הייחודי בזכות שהייה קרובה וממושכת עם מיץ רימונים ותמרים) על מצע אורז ועשבי תיבול, וגם קחורי - תבשיל בקדרת חרס של נתחי בקר ביין לבן, משמשים ותפוחי אדמה. ששון ושמחה, אני דווקא זוכרת, מבחינתי במיוחד לגבי הקחורי המתקתק ומבחינת נורית, דווקא לגבי העוף החמצמץ.

את המשתה סיימנו עם שני שוטים של בחרובקה מתוקה ומרגיעה; תה, עם נענע כמובן; ונטיה (34 ₪) – קרפ גרוזיני תחרתי שמולא בתערובת אגוזים מסוכרים ונח לו ברוטב וניל כשלצידו כדור גלידת וניל ופיסות תפוחים בצבע ירוק-כחול מהמם, שנרכש, איך לא, בעקבות קרבה נפשית ופיזית שלהם למי נענע.

אין מה להגיד נענע-וצ'קה עשתה לי את זה, וכן, ציינתי כבר שהברמנים ממש שווים?

*הכותבת היתה אורחת המסעדה.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי