פרס ישראל, ומהר. מיזם הסינמה הסיטי הוא פשוט מעשה גאונות. קולנוע עם קניון קטן, במקום להפך. לצדו, מגרש חנייה בגודל שכונה ממוצעת, שתמיד מלא. ואל נקל ראש באלמנט החנייה. כל תל אביבי ממוצע יודע שאם תזיז ת'אוטו בלילה, העיר תמעך אותך; רחובות בשיפוץ תמידי, פקקים מכאן עד הירח, בעיות חנייה ופקחים של משטרת הגרירה. איזה תענוג להשאיר את תל אביב מאחור, ולקפוץ שתי דקות צפונה לצומת גלילות.
ברור לכן מדוע העסקים בסינמה סיטי מצליחים. כל כך מצליחים שצחי בוקששתר, האיש, התרווד והקרחת, הקים שם אימפריה. לצד הטמפל בר המשגשג שבניצוחו, חנך הוא לא מזמן מסעדת בשרים בשם Black Bar & Burger (להלן: "ב.ב.ב"), שחוץ מהרבה ב' יש בה גם המון אוכל טוב. שני היפה והח"מ ביקרו שם זה עתה, וריח הבשר עדיין דבק קלות בשערם.
רואים שהשקיעו ב-ב.ב.ב, שמתפקדת כמשהו שבין דיינר מעוצב לברסרי עם אוכל טוב. הרבה שחור ואדום במשחק דרמטי, ובאווירה אפלולית משהו. כורסאות מפנקות בתאים סמי פרטיים בצידי המסעדה, ובאמצעה עגולי ענק מרופדים שבמרכזם שולחנות עגולים, בהומאז' לספלי הקפה מעליזה בארץ הפלאות. את המוזיקה אגב, אתם תבחרו. בשת"פ שנועד להסב עונג לסועדים, ולשלשל עוד כסף לכיסיה של חברת הסלולר הכתומה, בין מנה למנה ניתן לסמסם את קוד השיר החביב עליך מתוך תפריט קודים המונח בנונשלאנט על השולחן, ותוך קטנה או שתיים השיר יישמע בחלל המסעדה (נחמד הא? 3.99 ₪ בבקשה).
אם מיוחדים, אז עד הסוף. לצד האוכל (תכף, תכף) תוכלו לקבל בב.ב.ב בירה טמפל, בירה בלגית מיוחדת לבלאק ולטמפל בר שליד. המחזקים יוכלו לקבל ליד הבירה צייסר של סמירנוף או של ויסקי בלאק אנד וואיט, במחיר נאה של 25 ₪. בנוסף בתפריט השתייה, קוקטיילים מהזן הרגיל (ליפיפייה - מוחיטו, לחטוב - עראק עם אשכוליות אדומות ונענע), ותפריט יינות ממוקד.
ואז הגיע האוכל
אחד היתרונות במקום שתפריטו גובש ע"י שף מהליגה הראשונה, וחשוב מכך, שאותו שף נמנה על הבעלים. זה מבטיח שייעשו מאמצים תמידיים לשמור על סטנדרט גבוה. אחרי הכל, מוניטין הוא נכס שיש לשמר. לא תמיד זה מצליח, ב-ב.ב.ב לעומת זאת ניכרת יד מקצועית ושמירה על רמה כמעט בכל המנות. העסקית מציעה, תמורת 48 ₪, מנה עיקרית יצירתית משתנה על בסיס יומי, עם תוספות ושתייה. האמת, אנחנו חרגנו ובגדול מעניין העסקית – פשוט לא יכולנו להתאפק.
אל תטעו, ב.ב.ב לא מגישה אוכל גורמה. היא מגישה אוכל טעים. מאוד. אוכל שעשוי מחומרי גלם מצוינים. מצד שני, לא מדובר באוכל בנאלי. כמי שהיה השף והבעלים של מסעדת התרווד הוורוד המיתולוגית, דאג בוקששתר לדחוף טוויסט קטן כמעט לכל מנה. קחו למשל את החציל בטחינה (28 ₪). החציל הוא בלדי (נראה קצת כמו כפפת בייסבול), קטן ומוצק, שנאפה בתנור עד רכות, והוטבל בטחינה טובה בטעם תפוז, כשליד צ'ילי מתקתק. טעים מאוד, הרבה בזכות החציל וקצת פחות בזכות התפוזים שבטחינה ורוטב הצ'ילי. ליד זה, פלא טעים טעים בדמות שרימפס וקלמארי, עשויים בחמאת עגבניות מיובשות ובצל ירוק (36 ₪). טעמים ברורים, שילוב מרענן וחומרי גלם ליגה לאומית, שיצרו מנה מצוינת. בראשונות, ובמיוחד אם אתם בעניין של נשנוש, אל תוותרו על מנה של אודה מה מיי, ובעברית: תרמילי סויה ירוקה ופריכה, במלח גס (לבלונדיניות: לא אוכלים את התרמילים, אלא רק את הפולים שבפנים). מנה שזכתה לאחרונה בתואר המנצ'יס האולטימטיבי (28 ₪).
הערימה שלמעלה דגדגה בבטן, ופתחה את התיאבון. הציד הניב שלוש מנות בשריות. פילה ביין אדום (92 ₪), שהיה בו כל מה שצריך: בעלים שיודע לבחור בשר משובח ומוכן לממן בלי לחתוך פינות, מלצרית שידעה להמליץ, שף שידע להכין בדיוק במידת העשייה המבוקשת (M/R), רוטב שידע את מקומו, ותוספת טעימה ונכונה של קוביות בטטה מטוגנות. ממול, הטוב שבנתחים, הלוא הוא האנטרקוט. וויכוח ננטש בקרב המכורים איזהו מקום מגיש את האנטרקוט הטוב מכולם. מהיום אפשר לצרף את ב.ב.ב לרשימת המסעדות הראויות. אנטרקוט בשרי, רך, עם שומן ברמה הנכונה, שמותקן כהלכה, שלא היה צריך שום רוטב כדי להיות טעים (79 ₪). והיינו חייבים עוד משהו, כדי לסתום חור קטן בבטן. אז הזמנו המבורגר נורמה ג'ין (55 ₪), שגופו עשוי כל כולו מאנטרקוט טחון. גם כאן אין חוכמות. חומר גלם טוב הוליד המבורגר מצוין. לידו, צ'יפס עבה בתיבול פיקנטי.
מכיוון שאי אפשר ללכת לישון על בטן ריקה, נעזרנו בשתי מנות קינוח. האחת, פאי תפוחים, השנייה, פרפה חלבה, שזכור לטוב מהימים שבוקששתר ניסה להכין מוס חלבה, ויצא לו במקום אותו פרפה חינני, כאשר הטוויסט ב-ב.ב.ב– מנה ללא סוכר, במיוחד לדיאבטיים ולמי שעושה דיאטת אטקינס. אחלה של מנה.
*שני ובבה היו אורחי המסעדה.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת