קפה שף

בראשית היו בתי הקפה והמסעדות. ואז הגיעו מסעדות השף, עם מגוון מצומצם יחסית של מנות מורכבות וייחודיות, שעשויות מחומרי גלם משובחים ומוגשות בצורה ששובה את העין. המחיר היה בהתאם, כמובן. לאט, לאט נפתחו מסעדות שף מוצלחות אחת אחרי השנייה ונראה שכל שף שמכבד את עצמו, רוצה, בסופו של דבר, להגיע למסעדה משלו. ואז הגיע  "Beta" קפה, עם השפית איילת לטוביץ' והשפית מיכל כהן וטבע מונח חדש: קפה שף. כמו אחותו הגדולה, מסעדת השף, גם בקפה שף יש מנות מורכבות יותר, ייחודיות יותר, טעימות יותר ויפות יותר מאשר בבית קפה רגיל. שלא כמו אחותו, מסעדת השף, קפה השף, נשאר פחות או יותר בטווח המחירים של בית קפה.

הBeta-, שממוקם ברמת אביב, ממש בסמוך לבית הספר לעיתונאות "כותרת", מעוצב ברוח הרטרו, עם מוטיבים גיאומטריים על הקירות, כיסאות ונברשות שכאילו יצאו ממחסן הפרופס של "מופע שנות השבעים", והרבה אור, שמשתלב נהדר עם העובדה שחלק מבית הקפה ממוקם בחוץ, באזור מקורה זכוכית, מואר ומזמין. התפריט כולל כריכים, סלטים, מנות ראשונות, מרקים, עיקריות ומגוון סוגי קפה. האוכל שבתפריט מושקע, עם קריצה איכותית בריאותית; קינואה, ירקות, עדשים שחורים ושלל רכיבים המזוהים כ"בריאים", מהווים חלק בלתי נפרד מהרכבן של רוב המנות. במקום מוצע גם תפריט ארוחות בוקר מגוון ותפריט ילדים מקסים, שכתוב באותיות גדולות ועם סימני ניקוד, כדי שגם הזאטוטים יוכלו לעיין ולבחור מה להזמין. מדיי שבת בבוקר, החל מהשעה 11:00, גם מתקיימות במקום הפעלות לילדים. 

למנות הראשונות הזמנו מרק ירקות וארטישוק (28 ₪). זוהי גרסה חמצמצה ועשירה למרק ירקות מסורתי, כשהארטישוק נותן טוויסט קל לטעם, ומוסיף עושר למרק. מנה נוספת שהזמנו היתה מנת לביבות כרובית (28 ₪) , קלילות ומעודנות, שהוגשו ברוטב יוגורט.

מן המנות העיקריות הלכנו על מנה שגרתית יחסית: טוסט גבינות (32 ₪), עם עגבנייה, בצל סגול וזיתים, שהגיע עם סלט בצד והיה מוצלח מאוד.  כדי להצדיק את הכינוי "קפה שף" דגמנו שתי מנות נוספות: מנת פילה בורי עם גרמולטה ברוטב הדרים, שהוגש על פירה סלרי בליווי סלט שורשים. זו היתה מנה מצוינת, הורגש שהדג שהוגש היה טרי מאוד, הסלט היה מאוד לא שגרתי, וכלל סלק, שומר וגזר ברוטב חמצמץ. במחיר כזה (62 ₪) המנה הזו היא בגדר מנת חובה למי שקופץ לאכול בBeta-. מנה מוצלחת נוספת, שתמצא חן בעיני צמחונים ושוחרי מזון בריאות, היתה מנת טאבולה קינואה וירקות. זוהי גירסת הBeta- לסלט הטאבולה המסורתי, שמגיעה חמה ועם מעט לימון מלמעלה, והאמת שאפילו קרניבורים יתענגו עליה. גם במנה זו ניכרה ההקפדה על חומרי גלם טריים מאוד.

לקינוחים אמנם הגענו די שבעים, ובכל זאת טעמנו את עוגת הגבינה והשוקולד הלבן (26 ₪), עוגה קרה, קרמית, נימוחה בפה, בטעם ביתי. למלצרית הטעם הזכיר את עוגת הגבינה של סבתה, לי הטעם הזכיר את העוגה שאמא שלי מכינה מדי שנה בשבועות, ובכלל- היתה הסכמה גורפת על העובדה שמדובר בעוגת גבינה מוצלחת, שהכינה אמא של מישהו. בתפריט יש מנות מרשימות נוספות, דוגמת אגסים אפויים ביין עם קרם קינמון וקרמבל תפוחים חם עם סילאן וקליפות פומלה מסוכרות. אבל אלה, לצערנו הרב, אזלו באותו היום, עקב התנפלות המונית ביום החופש של חג פורים, כך שיש בשביל מה לחזור.

*הכותבת היתה אורחת הקפה.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי