ים-יבשה

לאכול במסעדה פעם אחת וליהנות זו חוכמה קטנה, נראה אתכם מצליחים גם בביקור השני. הופל'ה, זה בדיוק מה שעשיתי עם הצדף, ביקור NO. 2

הפעם יצאתי לעסקית עם ח', שרק אתמול חזר מקפריסין ופיו מלא מחמאות לאי ולמאכליו, "עזוב אותך מלימסול, תנסה את הלברק של הצדף קודם" אמרתי לו, אז הוא ניסה.

עסקית ב-14:00 בצהריים, סלטים חופשי, אין מספיק מקום בדף, חאפלה של טעמים וצבע, הכל חופשי כמו בארוחת בוקר של בית מלון באילת. באופן כללי חגיגה. יש אפשרות להוסיף מרק (18 ₪ - אבל היה לנו חם מידי), יש אפשרות לכוס יין (15 ₪ - אבל אנחנו נוהגים), ויש אפשרות להתחיל למצוץ את הטוב שבחיים.

ח' כאמור שמע בעצתי, מנת פילה לברק ברוטב לימון שמנת ועשבי תיבול, לאט, לאט הוא הגיע למסקנה שקפריסין זה יופי בשביל עסקאות נדל"ן, אבל דגים טובים יש גם בראשון.

הלברק היה לבן שנהבי ורך כמו חמאה, לא יותר מידי שמנת, לא פחות מידי לימון, הטעם הדומיננטי של הפסטו נותן דואט מצוין לעשבי התיבול, כל ביס הוא פצצה של טעם, עדינות ונימוחות עם תחושות כאילו אתה נלכד בתוך רשת דייגים אקסלוסיבית (בכל זאת - שמנת).

המנה שלי הייתה נועזת יותר, יען כי כבר יש לי ניסיון עם הצדף ואני יודע שפה אני יכול להעיז, השם המקורי הוא ים- יבשה, והרכב המנה מורכב מרצועות פילה בקר (יבשה) ושרימפס ברוטב טריאקי אננס וקוקוס. עכשיו קחו לכם איזו הפוגה קלה ודמיינו איך נראית שחיתות שמשלבת את הנתח הטוב ביותר של הפרה בסלואו צמוד עם פרי הים הכי טעים שיש, עכשיו תפתחו עיניים, נכון טעים?

הרוטב האקזוטי הוא בשביל הטאץ' האסייתי, מתקתק במידה ומעניק לשילוב המנצח הזה הקפצת שדרוג משמעותית, פה כבר לא  נהגתי בעדינות כמו עם הלברק, כל ביס זה חפון ככל יכולתך; להעמיס כמה שיותר על המזלג ולהשתדל שלא ינטוף יותר מידי מהרוטב.

ח' המשיך להתפנן על הלברק, השקנו לימונדה (חופשי על הבר), ביקשנו עוד מהסלט חצילים ומהסלט גזר, אני ביקשתי כף כדי שאוכל להעמיס כמה שיותר, שמעתי רכילות על הקבלן ואשתו של הרו"ח, העברנו עוד ניגוב על הרטבים ושילמנו כל אחד 79 ₪ וזו עוד העסקית היקרה שלהם...

סיכום
לברק- בעדינות ובנחישות

ים יבשה- תבואו עם שופל, זה כל כך טעים

הצדף- בקרוב ביקור NO. 3?

*הכותב היה אורח המסעדה.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי