על הצלחות נדל"ן וטעמים קסומים

יש כמה דברים שעליהם צריך לברך את מסעדת בליני שבנווה צדק, והראשון שבהם הוא עסקת הנדל"ן המבורכת שסידרה להם את המיקום הכי מעולה בעיר. כשיושבים בבליני קשה להחליט אם זהו המיקום הכי טוב שמסעדה רק יכולה למצוא, או שמא הגיע הזמן לסלק את כולם מהמרפסת הביתית שלך, ולהיכנס חזרה לסלון לראות מבזק חצות.

הברכה הבאה מגיעה על כך שבליני חוגגת יומולדת (ואכן – מזל טוב). כמובן שהיומולדת שלהם הוא גם הברכה שלכם, אז יאללה, תתכבדו בתפריט של עשר טעימות ב-120 ש"ח. בין שאר הטעימות תוכלו למצוא סורבה, סמבוקה בוערת, לחם הבית ואת קוקטייל בליני; הקוקטייל שנתן את שמו למסעדה ומורכב משמפניה, נקטר אפרסקים, יין אדום ורום.

איטלקיות רבות עברו ועוברות תחת ידה הקשוחה של תל אביב, ולא רבות שורדות את מבחן הזמן המתעתע. מסעדת בליני, לעומת זאת, רק הולכת, משביחה ומתחדדת עם הזמן. אחרי זמן רב שבו לא הספיקותי לשים את פעמיי אל עבר המרפסת הכפרית של בליני, מצאנו את עצמנו – האופנוען ואני, מחנים בפאתי נווה צדק ומתקדמים אל עבר המסעדה.

נראה כי הדגש העיצובי והקונספטואלי של בליני מושם על יצירת הקשר בין האווירה הכפרית של מסעדות מארץ המגף לבין מיקומה של המסעדה. רוצה לומר, גזעי העצים הכבדים במרפסת המסעדה, הפורצים את התקרה, משתלבים היטב באופייה המיוחדת של רחבת סוזן דלל ואילו התפריט, מצידו, שומר על חיבור למקור האיטלקי, תוך שהוא מתלבש היטב על החך הישראלי. הבחירה בים תיכוניות מתאימה מאוד להעדפות הטעם המקומיות, וכך גם בליני מצליחה ליצור שילובי טעם ומנות שיספקו את צרכי המקומיים. הייחודיות של בליני נעוצה ביישון העצמי של הבשר. השפים גם עוברים קורסי וסדנאות בשר כדי להבטיח את מומחיותם בתחום.

התפריט של בליני מציע מגוון מנות ראשונות, פסטה, פירות ים ובשרים. במסעדה מציעים מגוון אנטיפסטי, השומר על גיוון ורעננות. כאן לא תמצאו רק בטטות או פלפלים קלויים (כפי שמוצאים ברוב המקומות הטוענים להגשת אנטיפסטי), אלא תפריט שמתחלף ושילובים שמשאירים טעם של עוד. האנטיפסטי, המוכן מדי יום במקום, עומד גם במרכזה של הארוחה העסקית. העסקיות מוגשות מימים א'-ו', בין 12:00-17:00, ומבוססות על מזנון אנטיפסטי ענק הנפרש על שולחן העץ הענק במרכז המסעדה. המזנון כולל כ-20 סוגי אנטיפסטי וסלטים. ב- 36 ש"ח מקבלים שתייה קלה, לחם הבית ומזנון חופשי. ב-49 שח מקבלים גם מנת פסטה, ב-59 ש"ח מקבלים מנת פסטה בשרית, וב-69 ש"ח מקבלים בנוסף גם מנת סטייק או דג כמנה עיקרית. שתדעו, בבליני אפשר גם לערוך אירועים ל-50 איש בתפריט מוזמן מראש.

הפעם החלטנו להתענג על הפוקצ'ה, הנאפית במקום עם זיתים שחורים ועגבניות מיובשות, ומוגשת לשולחן (כפי שהאל הטוב תמיד רצה שיגישו אותה) עם בלסמי, שמן זית ומלח גרוס ומשם לחתוך היישר לעיקריות. בינתיים קשקשנו עם המלצר האדיב והיעיל על היינות, ואחרי משא ומתן החלטנו על שתי כוסות סנג'ובזה של גמלא. טעמו של הענב המיוחד הזה מתחבר הישר לאופי המנות המוגש במקום. הפעם החלטנו להתמקד בפירות ים. בליני ידועה במספר מנות בשריות שלא מאכזבות, כמו הסלטינבוקה (סקלופיני עגל חלב מגולגל עם פרשוטו וגבינת מוצרלה, ברוטב גרפה, חומץ בלסמי ודבש), אנטריקוט ששוקל 350 ג' עסיסיים, או מדליוני פילה הבקר, ובפסטות מומלצות בהחלט – כמו הפנה טוסקאני או פרפלה עוף ביאנקו (גבינות ושמנת, נתחי חזה עוף מושחמים בגריל, בצל ובצל ירוק). הפעם ניסיתי את הלינגוויני די מארה ברוטב שמנת ולימון, ואילו האופנוען הלך על שרימפס סקמפי, שהוגשו על מצע לינגוויני בחמאת שום, יין  לבן ועגבניות קצוצות. אגב, מנת שרימפס מומלצת נוספת (לחובבי זעפרן בלבד) היא השרימפס פלורנזה. את מנות הפסטה אפשר להזמין כמנה אישית או כפלטה לשלושה אנשים.

הניחוחות שאפפו אותנו מכל עבר וטעמן המדויק של המנות היו מתכון בטוח לערב מוצלח במיוחד. לגמנו יין אדום, הסתכלנו על נווה צדק, ישבנו במרפסת איטלקית-כפרית ונהנינו מפירות ים טריים ופסטה מוצלחת במיוחד. מידת האל דנטה היתה מדויקת, והדקויות המפתיעות של הרטבים עינגו אותנו בכל ביס. כשהגיע זמן הקינוח, ידענו שאולי לא נעמוד במשימה, אבל יש דברים בחיים שצריך פשוט לנסות, גם כנגד כל הסיכויים. המאמץ השתלם.

הטירמיסו הוגש בזיגוג שוקולד ומכוסה באבקת סוכר. זו מנה אסתטית, נעימה, שמספקת את כל המתוק המתבקש אחרי ארוחה שכזו. נפרדנו לשלום ממטבח המאמא האיטלקייה, ובסיפוק רב דידינו חזרה אל האופנוע. איזה מזל שעל 750 סמ"ק הדרך לפרישת איברים על הספה מתקצרת בחצי.

הכותבת הייתה אורחת המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי