איזו מן שלווה

ארוחת הערב שלנו במסעדת "שלו ביער" הייתה מהנה במיוחד משתי סיבות- הראשונה היא המוקפדות הבלתי מתפשרת של המסעדה (ועל כך ארחיב בהמשך) והשנייה היא רוני המלצרית.

מסעדת הגורמה "שלו ביער" עברה גלגולים רבים מאז פתיחתה. מימי איתי שלו, השף שעל שמו קרויה המסעדה, דרך שפים רבים וטובים אחרים ועד ליוסי בן-בנימין, השף הנוכחי, שבהחלט שומר על שמה הטוב.

מרגע פתיחת התפריט היה לנו ברור ששני אנשים לא מסוגלים לטעום כל אחת מהמנות שהמסעדה מגישה. למזלנו הרב, ראתה רוני המלצרית את מבטי הצער וניסתה לעזור לנו לבחור, אך כשניסיונות הבחירה כשלו גם הם הופנו כל המבטים לעבר המטבח. הם, הם יהיו אלה שיבחרו עבורנו. רק את היין בחרנו אנחנו (החל משלב זה ועד לסוף הארוחה "אנחנו" הפך לזוגתי, אני ורוני)- מרלו גמלא.

בתחום היין מביאה שלו ביער בשורה, או בעצם שתיים. הראשונה היא פרגון ותמיכה מוחלטים ביינות ישראלים. יש היום כל כך הרבה יינות ישראלים טובים ונחשבים, בעולם כולו, וכדי לתת להם במה הולמת אין בתפריט היינות של המסעדה אף יין לא מקומי. עם זאת, אם לקוח מעוניין ביין ספציפי אותו הוא אוהב במיוחד, מיישמים במקום את שיטת ה- BYO (Bring Your Own), המקובלת בחו"ל. לקוח יכול לבוא עם יין משלו ובמהלך הארוחה ליהנות מהיין ומהשירות המתייחס אליו כאילו הזמין את היין במקום, כלומר, הצוות מסייע לו בענייני חליצה, מזיגה וצינון אם צריך. כל זאת בנוסף לתשלום הוגן של דמי חליצה.

היין נמזג במקצועיות של מלצר יינות, כוסות הושקו, וטעימות ראשונות החלו להגיע. קשה לתאר את צורת ההגשה של המנות, אבל אפשר בהחלט להגיד כי מנה טובה מתחילה בעיניים. המנות האמנותיות משהו, מעוצבות להפליא בצורתן וצבען. כמו למשל מנת הסינייה טלה עם שיני שום בקרמל לימון ו-5 טחינות צבעוניות (45 ₪). קודם כל נכבשים על ידי הפרזנטציה- שיני השום המקורמלות מונחות על עיגול של סינייה שמוקף בחמישה מעגלים צבעוניים של טחינות בטעמים שונים. השילוב בין כל חלקי המנה היה פשוט מושלם.

המנה הבאה הייתה מנת השרימפס במרינדה תאילנדית וחלב קוקוס (49 ₪). השרימפס הונח על סושי צמחוני, והטעמים האסייתים, מתיקות חלב הקוקוס והכוסברה שניצחה על הכול בנו יחד מנה נהדרת בטעמים מתפרצים.

מנה מצוינת נוספת הייתה רביולי רוקפור ורביולי עגבניות וזיתים בציר ירקות וחמאת עגבניות (38 ₪). מי שמבין מעט באוכל יבחין בקלות במוקפדות המנה- ציר הירקות ומידת העשייה המדויקת של הרביולי. אל דנטה הוא לא סתם מושג פלצני, אלא רמת מוכנות של פסטה ומידה זו חשובה בדיוק כמו רמת מוכנות של סטייק. ציר הירקות, אחד היסודות של הבישול, הפך את הרוטב מסתם רוטב עגבניות לבעל עומק ומשמעות.

בראשונות טעמנו גם את מנת כבד אווז, שהוגש מזוגג ביין אגסים על מצע עדשים. כבד נימוח, רוטב מתקתק ושוב, הקפדה על דברים קטנים, כמו שילוב חתיכות קטנטנות של אגסים בתוך העדשים, עשו את המנה למשובחת.

נגמר שלב המנות הראשונות, וכדי להפריד בינו לעיקריות קיבלנו כדור סורבה אשכוליות אדומות. גם כאן, ההקפדה מורגשת. סורבה האשכוליות הקר והמריר מנקה את החך מטעמים קודמים ומכין את הסועד למנה הבאה.

שלב המנות העיקריות נפתח עם פילה מוסר ולימון כבוש בסלסה של עגבניות טריות ולבנה (74 ₪). המוסר היה עשוי מצוין, הפירה עליו מונח הדג היה קטיפתי, סלסת העגבניות חמצמצה והלבנה המתובלת במעט ג'ינג'ר מעדנת את כל המנה.

המשכנו הלאה  למנת בשר. יקיניקו- פרוסות דקות של פילה עגל בתיבול קוריאני (86 ₪), היא מנה נהדרת המוגשת כשיפוד קטן עמוס בפרוסות בשר, על פירה כורכום. התיבול מעולה, הפירה עדיין קטיפתי והמקום בבטן הולך ונגמר.

אחרי לחצים כבדים מצד רוני המלצרית, ניסינו מנה אחת אחרונה מהעיקריות- פילה עגל צלוי בגריל על גרטן ברוטב ציר בקר. לקיבה כבר הפסקנו להקשיב, ולמרות שהראש אמר די הלב המשיך לשמוח. נתח הפילה היה רך ומדויק וציר הבקר, עוד אחד מיסודות הבישול (וחבר טוב של ציר הירקות), נתן גם כאן עומק ועזות טעמים שהתלוו היטב לעגל.

כמובן שכל ארוחה טובה צריכה להיחתם עם משהו מתוק, ושלנו הסתיימה עם שתי מנות- קרם ברולה קלאסי בטעם וניל והל וסלט פירות במרק של חלב קוקוס, למון גראס וטפיוקה.

מסעדת שלו ביער היא ללא ספק פנינת גורמה אמיתית, המשלבת ייחודיות, איכות, מקצועיות ואוירה נעימה, וניתן ליהנות בה מארוחה עסקית בכל ערב. תמורת 79 ₪ תקבלו מנה ראשונה, מנה עיקרית ואחרונה.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי