קולות מהצדף

הקו האקלקטי הולך חזק במחוזותינו. הטרנד העכשווי הוא לשלב טעמים, עדות וסגנונות. מסעדת הצדף מצליחה לעשות זאת באופן מקורי ביותר, ומספקת לכם את המזרח והמערב בצלחת אחת.

אבי מולידי זינק על ההזדמנות לדגום איתי את הצדף. רק תנו לו שרימפס והאבא מבסוט. עיצוב מושקע, תקרה גבוהה, נברשות מרשימות ובר פעיל. החינגה מתחילה בשלל סלטי פתיחה. במזרחית אומרים מאזטים ובמערבית מתאבנים. היו שם מכל הסוגים והמינים: כרוב בתחמיץ, סלק מתובל, איקרה, טחינה, מטיאס, צזיקי ועוד כמה ששיחקו פינג פונג בין אירופה וצפון אפריקה.

התפריט מגלה היצע כמעט בלתי נגמר. הרעיון הוא לתת לכל אחד מהאורחים מגוון אפשרויות, מבלי להקשיח עמדות ולבחור בקו אחד ולא להתפשר. אם תרצו, הקו שבחרו בצדף הוא העדר קו, כאן תמצאו דגים ופירות ים בסגנון מותאם אישית.

הקו הזה נשמר ומורגש ביותר במנות הראשונות. קרפצ'יו בקר בסגנון הקולינריה המתקדמת, ומנת סרדינים מחותנים בסגנון מרוקו, בקבוק של קיאנטי הלך בצמוד לאוכל, יען כי איטליה היא גם ים תיכונית וגם אירופאית.

הצדף עובד כבר שלוש שנים ולפי התנועה המקום עובד טוב. הקונספט, השפע (יש גם בשרים) ובעיקר הטעם רומזים שהמקום יזכה לעוד שנים רבות של פעילות(השאלה הגדולה היא למה אין עוד סניפים של השילוב הזה).

לעיקריות לקחנו מנה מגזרת הדגה, פילה לברק לימון ברוטב שמנת ופסטו ועשבי תיבול ומנת פילה מוסר עטוי ערמה של פירות ים; שרימפסים, קלמארי ומולים. אין מה לומר, הלברק היה רך כמעט כמו השמנת, המוסר עשוי בקפידה ופירות הים הגיעו מהים ולא נראו כאילו מישהו משה אותם מהפריזר.

את הארוחה המאוד טעימה הזו סיימנו בקינוח קריר של גנאש שוקולד לבן על בסיס קדאיף ומכסה פסיפלורה (שהיה מעולה) וסופלה שוקולד חם ונוזלי כשלצדו כדור וניל לצינון הלהיטות.

סיכום
מזרח ומערב- המקום היחיד בו תמצאו חריימה לצד שרימפס בשמנת.

דג או פרי- 'סתכלו על מנת המוסר, אפשר ליהנות משני העולמות גם יחד

העתיד- עוד יקומו להם חקיינים

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי