גבריאל- מסעדה מלאכית

אילו המלאך גבריאל היה מחפש מקום לאכול בירושלים הוא היה שמח מאוד להיתקל במקום הנושא את שמו ועוד בצורה ראויה ומכובדת. זו היתה המסקנה הסופית אותה נשאנו בלבנו כל הדרך חזרה לתל אביב. הארוחה בגבריאל באה במפתיע, יש לנו מנהג שכזה לחפש מקומות חדשים בירושלים בכל פעם שאנחנו עולים לרגל, ומכיוון שזה קורה כמה פעמים בשנה, האתגר לא פשוט. שמענו מחברים שעל חורבותיה של גראפה המיתולוגית (בן שטח 7) קמה מסעדה חדשה, לא היססנו, הגענו למרכז העיר, מצאנו חניה, שילשלנו מטבעות במדחן ונכנסנו בשערי גבריאל.

אבן ירושלמית בהירה מזמינה פנימה, במשך היום נכנס אור בהיר ומציף את חלל המסעדה, בערב מתחלפת האווירה על ידי שימוש בתאורה רכה ונרות מרצדים. העיצוב אלגנטי וחמים, משלב גווני חום וקרם. שתי קומות למסעדה, חלל האוכל הנמצא בקומת הכניסה וכשעולים בגרם המדרגות ישנה קומה נוספת עם בר מפואר ועשיר. בעתיד כך נאמר לנו מתוכנן חדר פרטי בקומה השלישית שיתאים לאירועים קטנים.

גבריאל היא מסעדה כשרה, המשלבת מטבח גורמה צרפתי עם נגיעות של פיוז'ן ומתמסרת באופן מוחלט ליצירתיות של השף.
לצד התפריט הרגיל מוגשות כל יום מנות מיוחדות - שווה להקשיב להמלצות. בחרנו לפתוח בשתיים ראשונות, האחת סביצ'ה של פילה עגל ברוטב שורשים, כשהשימוש בבשר ולא בדג, לפי שמקובל, יצר חיבור מפתיע שהשתלב עם מגוון המרקמים שאפיינו את המנה. מנה שנייה של כבדי עוף ברוטב צ'ילי ושזיפים. הכבדים היו עשויים כפי שאנחנו אוהבים, אדמדמים מבפנים ורכים למגע המזלג. הרוטב התאים והשילוב בין מתיקות השזיפים לצ'ילי החריף היה בדיוק כמו שצריך.

את גביעי היין שעל השולחן לא השארנו מיותמים, ומתוך תפריט של יינות ישראלים בחרנו בסנג'ובזה של רמת הגולן אשר מילא תפקיד חשוב ביצירת האווירה, והשתלב מעולה עם האוכל.

שעת העיקריות הגיעה, ואיתה מנה יצירתית במיוחד של רביולי, המילוי משתנה מידי יום כשהמנה היומית שלנו הגיעה במילוי אבוקדו. הספק שאולי ניכר בנו נעלם כלא היה עם הביס הראשון. הרביולי מוגש ברוטב עגבניות עשיר, וטעמו של מילוי האבוקדו אינו הולך לאיבוד בזכות תיבול נכון ומיץ לימון - זה היה הניחוש שלנו.
סטייק הפילה ברוטב מרסלה וג'ינג'ר גרף תשואות, בשל איכות הבשר ואופן הכנה - מדיום בדיוק כמו שכתוב בספר. זה היה השלב בו ביררתי מי הקצב שמצליח להוציא תחת ידו נתחים כשרים ומצוינים. גילו לי שאת הנתחים הם בוחרים בקפדנות ואת יישון הבשר הם עושים במקום ורק כך מושגת התוצאה הראויה.

מסעדת גבריאל נותנת חיזוק לתופעה שניכרת בשנים האחרונות בעולם האוכל הכשר בו מסעדות רבות מצליחות להגיש אוכל באיכות וברמה מבלי להיכנע ולהתפשר. ירושלים היא מן הסתם מובילה חברתית בתחום, והשפים המוכשרים מוכיחים שכשר ואיכותי יכולים לשבת בכפיפה אחת.

גם בתחום הקינוחים ישנה התעלות ויכולת חיפוי ופיצוי על אי השימוש בשמנת, חלב וחמאה וזאת גם בלי להיעזר בתחליפים ממשפחת גלידות הפרווה. קחו למשל את מרקיז השוקולד אותו חלקנו. העוגה היתה פריכה וחמימה מבחוץ, והשוקולד שחיכה בפנים ניגר כמפלים אינסופיים של שלמות. המנה מוגשת עם סורבה, אנחנו בחרנו סורבה קסיס. פעמיים אספרסו עזרו לנו לקום בסוף הארוחה ולהישאר ערים עד שהגענו הביתה.

ירושלים ידועה מאוד בלילות הקרירים שלה (ביחס ליום) ובהיעדר לחות האופיינית למישור החוף. המסעדה ממוקמת מצד אחד קרוב מאוד למרכז העיר ומדרחוב בן יהודה ומן הצד השני במרחק הליכה מחומות העיר המוארות באור יקרות בלילה. אז אם אתם כבר בסביבה עשו טובה לעצמכם וקחו נשימה מאוויר ההרים הזה פלוס הנוף לפני החזרה הביתה.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי