"ישנו מקום, ישנה עונה שהזמן מגליד ומשגע ואיש עם מקל יחנה בצילה של עלוות העצים שמצא". מקום שציטוט שכזה מוטבע על המפיות שלו יכול להיות נורמלי? ברור שלא. וטוב שכך.
ננוצ'קה היא מקום בלתי שגרתי, אחר, סוחף. לאו דווקא בגלל האוכל, הרבה יותר משום האווירה המיוחדת האופפת את המקום. ננוצ'קה היא מסוג המקומות, שצועק לך את עצמו ישר בכניסה. מן דירה תל אביבית, חדרים חדרים, המאכלסים מדי יום את אחת המסיבות הטובות בעיר. עם מעבר פרוזדור הכניסה והמארחת, תיכנס ל"סלון", בו ממוקם אחד הברים הכי שווים והכי שמחים בתל אביב. משם הדרך קצרה למספר חדרים, שכל אחד מהם מאכלס מספר שולחנות ישיבה. ובקצה הרחוק, חדר כריות, שמזמין מסיבת חשק, ולחילופין ארוחה באווירה אחרת.
והמוזיקה; כדבר שבעיקרון לא תוכל להגדיר את המוזיקה בננוצ'קה, שכן הדי.ג'י (לעיתים דני סידס, לעיתים אחר) הולך עם מה שבא לו. וגר שנסון עם מוזיקה צוענית, וז'ק ברל עם גורן ברגוביץ' ירקודו.
ויש שם גם אוכל. ננוצ'קה היא ננה שרייר. זה מכבר התערבבו היוצרות, ואין לדעת אם ננה הנה בעלת כשרון לאיתור והרמת מקומות מצליחים (למשל: ננה בר, סטפן בראון), או שמא ננה היא זו שמגדירה אותם, והם טרנדיים מעצם היותם מקום של ננה. אחרת, איך תסבירו את הפיכת הננוצ'קה למוסד על, בעל תפוסה מלאה ערב ערב, במקום שבראשית הדרך היה תקוע ברחוב לילינבלום (בעבר - רחוב אפל ונידח יחסית, התאמינו?), ומטבחו מנפיק אוכל... גרוזיני.
בבסיסו אוכל גרוזיני הינו אוכל עממי, יש משהו נחמד באותנטיות שלו. בתוך ים מנות ה"ליבת חציל קלוי ביוגורט כבשים", "פטה כבד עם ריבת עגבניות", ו"המבורגר מפילה קצוץ ביד בנוסח גולדה מאיר", שפשו בתפריטי רבות ממסעדות העיר, נחמד לגלות איזה "חינקלי" אורגינל, שנטלה מומחית הבצקים השאקלית "לשה ולשה כל הבוקר" [כך בתפריט].
ואכן, נעשה לו כבוד, לחינקלי, ונתחיל אתו. כמו הרביולי לאיטלקים, הקרפלאך לפולנים, כך החינקלי לגרוזינים. כיסון גאה, מבצק יציב, מעוצב בקפידה. חלקם ממולאים גבינות (לחובבי המלוח) וחלקם ממולאים בשר (טובים מאוד). מראש הוזהרתם, חבל על כל ביס שלא נטבל לפני כן בסלסת העגבניות המצוינת שמוגשת עם המנה. עוד בראשונות, בליני, שחבל על הזמן. קטנים, רכים ושמנמנים, כמו גמדים בסרט פורנו גרמני, עם עיטור קרם פרש וביצי סלמון, שמתחברים לכדי שלמות (יותר מזה, בפעם הבאה ערב בננוצ'קה מתחיל בבליני, עם שוט של וודקה קפואה!).
מנה נוספת היא "אגרול הים השחור": אגרול מלא בבשר סרטנים, בייבי שרימפס וירקות, ברוטב של פלפלים וגזר, ונגיעות בלסמי מצומצם. המנה עצמה לא רעה, אם כי ניתן לשדרגה דווקא בהפשטתה, ובעיקר בהרחקת הבלסמי המצומצם מן המנה.
עוד בראשונות: פלטת מנות פתיחה גרוזיניות. מין אנטי-פסטי גרוזיני, כדלקמן: חצילים ממולאים באגוזים ועשבי תיבול, סלק ברוטב שזיפים, דולמה (עלי גפן, צמחוניים - סבירים), סלט חצילים, עלי מנגולד קצוצים עם אגוזים טחונים (מעניין), כרוב לבן טחון עם אגוזים (לא ברור), וגזר עם סלק בחומץ בן יין (נחמד).
כל אלה, נשטפו להם בזרם דק אך יציב של יין משובח וטעים: פטיט קסטל (שאפו לבן זקן). ולצד זה, מועמד חזק בקטגוריית הסרט הזר: מים מינרליים גרוזיניים, בשם בורג'ומי. איך לומר? אם ביקרת בחמת גדר, ובשעת שחייה נכנסו לך קצת מים לפה, החוויה של בורג'ומי לא תהיה זרה לך, לזכות המקום אציין כי המים הוזמנו מתוך סקרנות ולאחר אזהרת אנשי המקום על עובדת טעמם המוזר שאינו מוכר לחיך הישראלי.
לאחר מנוחה קלה (השירות בננוצ'קה יעיל וטוב) הונחו לפנינו המנות העיקריות. לשם הגיוון, ופיזור הסיכונים, הזמנו שני בעלי חיים שונים: "טביליסורי", מנת אוסובוקו כבש גרוזינית, מבושלת ארוכות עם שעועית לבנה ביין לבן ועשבי תבלין. מנה עשירה, של בשר רך יחסית וטעים, סביב העצם. המנה לא עברה את מבחן "הבשר נשר מהעצם", אבל כאמור הייתה טעימה, וסביר להניח כי מי שחובב כבשים יאהב אותה. המנה השנייה הורכבה משני פילטים של דג בס, וביניהם תרד, אגוזי מלך טחונים ושמיר. מנה מיוחדת, ועדינה בטעמיה. לחובבי הז'אנר.
הקוראת הערנית שמה לב בוודאי לשימוש הרב הנעשה במטבח הגרוזיני באגוזי המלך, אשר גרוזיה משופעת בהם. גם כך במנה האחרונה שהוגשה לנו: קרפים ממולאים באגוזים מסוכרים, שהוגשו עם גלידה.
לסיום הדברים נציין כי המקום נעדר גישה ליושבי כסאות גלגלים.
הח"מ היה אורח הננוצ'קה.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת