באומנות כמו באומנות אין דבר כזה שאין דבר כזה, באוכל זה אותו הדבר, אין דבר כזה- מסעדה עם אוכל בסגנון ובטעם צרפתי עם נוף צרפתי עם שירות אה לה בורגונדי ועם מחירים סבירים. אין דבר כזה? אז זהו שיש. נא להכיר את מסעדת מיכאלי- מטבח כפרי בבית העגול.
מיכאלי שוכנת בבית פרטי ומרווח (מאוד) ברשפון. רשפון נמצאת מרחק נשיקה מכפר שמריהו ומרחק לטיפה מהרצליה פיתוח, מקום שקט וירוק בלב הכרך ושווה לכל הדעות...
המסעדה, משקיפה על שדות השרון הירוקים ועל גינת ירק מטופחת ומציעה ישיבה בחלל הפנימי והרומנטי של המסעדה או על המרפסת העגולה והרומנטית. אני ויעל (הגיסה שלי) בחרנו כמובן את אופציית המרפסת. נוף הפרדסים, מרחבים ירוקים עד להרי שומרון, רכבת מתגלגלת על הפסים ואני מרגיש הכי קרוב שאפשר לפרובאנס, עוד לפני שמגיע האוכל. מסעדת מיכאלי ממוקמת בביתם העגול של בני משפחת מיכאלי ועם הנוף הפנורמי והמרפסת המשקיפה על השרון הירוק קשה להאמין שאתם נמצאים בעצם 10 דקות מתל אביב. ניחוח פרדסים ושדות, שקט מלטף, שלווה ואווירה בייתית שמשרים המיכאלים כל אלו הופכים כאמור את הביקור במיכאלי לחוויה מהנה הרבה לפני שמוגשים מטעמיה של יהודית מיכאלי אל מרכז הצלחת.
שיכורים מהנוף והרוגע פנינו סוף סוף למלאכת האכילה לשמה הגענו. יעל בחרה בכבד אווז, המוגש על בריוש עטוי רוטב פירות יער. אתם אולי חושבים שאכלתם מנות דומות עם שמות דומים במקומות דומים, אבל את זאת של מיכאלי עוד לא אכלתם. תזמינו, תאכלו, דברו איתי אח"כ!
אני הלכתי על משהו קצת יותר פרוע, סופלה של צדפות קוקי סן ז'אק, כן אני יודע שזה נשמע נהנתני, זה גם מאוד טעים.
לגמנו מן המרלו של יקב דלתון, הבטנו על הנוף, גרגרנו סיפוקי עונג ועשינו השוואות בין מיכאלי לבין מסעדות העילית של פרובאנס בהן ביקרנו עת היינו כל המשפחה במסע קולינרי מושחת שכזה. יעל טענה שיש שמץ של דימיון בין מסעדות הגומיו לבין מיכאלי, אני הצטערתי שאין אף מסעדה אחרת בישראל שניתנת להשוואה.
עברנו לעיקריות, בקו הצרפתי הלכתי על קונפי שוק אווז ברוטב מתקתק של דבש ושבעת התבלינים. הבשר של האווז נימוח כ"כ שהרוטב פשוט נספג פנימה ומתפצלח ברוב חגיגה בתוך הפה.
יעל הלכה על מנה יותר חורפית יען כי גשם ירד ביישובי השרון- קדירת בקר ביין - בורגיניון, מנה עשירה, גדולה, בקר טרי עם נתחי ירקות ורוטב יין משובח, הכי צרפתי שיכול להיות ביום חורף. את המנה הזאת סיימנו לאכול בד בבד עם פתיחת הכפתור העליון של המכנסיים, לכל דבר כך מסתבר יש מחיר.
לקראת סיום הארוחה טלפנו לזוגיתי, שנשארה בבית להתכונן להרצאה שהייתה לה למחרת. אחותה "הנשמה" עדכנה אותה אודות כל זיז ושפיץ טעם שזכינו לטעום. יכולתי לשמוע את נשיפות התסכול והכעס שהשמיעה עד אליי. אולי זו הייתה הסיבה שבגינה הזמנו פלטת גבינות צרפתיות (המנה האהובה על הזוגית). ככל שהגבינה הייתה יותר לבנה ויותר רכה כך אני יותר שמחתי, ככל שהייתה יותר קשה ויותר עבשה כך יעל שמחה, דיל טוב של חלוקת משאבים וביקושים. לא שכחנו כמובן לארוז את היתרה לזוגית, אף אחד מאיתנו לא רוצה להסתכן בפציעה חמורה...
בקינוחים מומלץ לבחור ישר את רביעיית הקינוחים של מיכאלי. כדי שלא תסתחררו מהדילמות מדובר בקורטוב מכל דבר (טארט טאטן, פאבלובה, גנאש וקינוח קוקוסי). הודינו לבעלי הבית על היוזמה, האומץ, השירות והאוכל המדהים. חזרנו לעיר הגדולה, הבטנו על הנוף והתנחמנו שיש את מיכאלי.
המטבח: את המטבח המיכאלי ניתן להגדיר כמטבח צרפתי קלאסי בניחוחות נוסטלגיים רומנטיים. בישול צרפתי קלאסי עם השפעות רומניות המותאמות לחך הישראלי.
המובחרים: מנות שמשקפות את המטבח הצרפתי -קלאסי: תבשילי קדירה כמו בקר ביין אדום (ביף בורגיניון) ושוקרוט (תבשיל בשרים מעושנים על מצע כרוב כבוש), מנות פתיח המשלבות חומרים מהמטבח הפרובנסאלי כמו קוקי סאן ז'אק וכבד אווז. קינוחים אופיניים למקום כמו טארט טאטן וקרם ברולה.
השירות: המיכאלים עוטפים את האורחים שלהם בכמויות של אוכל משובח ואהבה. אין ספק שמיד תרגישו בבית!
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת