מרגיש כמו חו''ל

על מנת להשלים את האווירה הקוסמופוליטית, התלוו אלי לביקור בפאב האירי Temple bar זוג חברים ניו- יורקי, קרן ועמרי. דקה אחרי שנכנסנו לבר רחב הידיים שכחנו שאנחנו בעצם בקניון (הסינמה- סיטי בצומת גלילות). חלפו עוד מספר דקות וכמעט שכחנו שאנחנו בארץ. האווירה במקום פשוט סוחפת. העיצוב הוא אירי, במובן הטוטאלי של המילה. אם תרשו לי לצטט את עמרי: "אווירה כמו בדבלין בזמן ה- potato famine". כפי שתבינו האוכל ב- Temple bar, ויש אוכל, מצוין. אין זה פלא אפוא כי גם ביום שני בערב, המקום מפוצץ.

כיף חיים ב- Temple bar, אתה יכול לשבת על בר מרכזי שעובר לאורך המקום או להתנחל באחד התאים שמסודרים בשורה לאורך הקיר, גם בתוך התאים תרגישו את אוירת המקום אבל עם יותר פרטיות לכם ולחברים שלכם.

את רבע השעה הראשונה אחרי שמתיישבים אתם צפויים להעביר בעיון איטי ומהנה בתפריט המשקאות. לא זכור לי עוד מקום בתל אביב רבתי שקיים בו מבחר עצום כל כך של אלכוהול, ועוד כזה איכותי. הרגשנו כמו תינוקות בחנות של שילב. כדי שלא תחשבו שאני סתם מתחנף לבר שאירח אותי כל כך יפה, אפרט כי תפריט המשקאות כולל 14 סוגים של בירה מצוינת מהחבית ובבקבוקים, 22 סוגים של בירה בלגית. כמו תערוכה של בירות, אבל קבועה. עולם שלם של בירות, במרחק קריאה למלצרית.

אמנם רק התחלנו והתפריט עוד ארוך ומגוון (22 סוגי וודקות, 12 סוגי ויסקי אירי ועוד), אך הזמן קצר והמקום בכתבה צר מלהכיל, לכן אמליץ בחום להיכנס לתפריט המסעדה באתר ולהתרשם.

עם המבחר העצום הזה, באה מלצרית שאקלית, העונה לשם דנה. קרן ועמרי מאוד רצו קוקטייל. כמו מעצבת אופנה שמתאימה בגד ללקוחה חשובה, עברה דנה עם הזוג מקוקטייל אחד לשני, עד שנפל הפור: אפל מרטיני ומידורי סאוור. שני הקוקטלים היו טובים מאוד (עמרי על המידורי: "מתאים בול לשרלוט מ- sex & the city"), וניכר בהם שהורכבו ביד בוטחת של ברמן מקצועי. הח"מ, שאוהב להתנסות בחוויות חדשות, לקח בירה kriek (בירה דובדבן) מהחבית, שהייתה אדמדמה ומתקתקה, ולא רעה בכלל.

בעמ' 1 לדברי ימי וורשה כתוב שאסור לשתות על בטן ריקה, וכפולנים ממושמעים מיהרנו להזמין
מעט אוכל. את התפריט הרכיב ויצר השף הכי עסוק בארץ - צחי בוקששתר, שהתאים אוכל שהולך מצוין עם האלכוהול המשובח שתיארנו בפניכם, למשל, שיפודי כבד אווז (31 ש"ח לשלושה שיפודים), לא גדולים מדי, מורכבים של שיפודוני עץ קטנים, נעוצים-עומדים בתוך לוח עץ. אחלה פינגר-פוד שבעולם. וגם, מנה של מה שנקרא: "כולם ביחד", וכוללת קבבון טלה, שתי כנפי עוף (אחלה), נתחון אנטריקוט (טוב מאוד), פיסת פרגית (טעימה) ומיודענו - שיפודון כבד האווז (48 ש"ח). גם כאן, בתבונה רב, מגיעים הבשרים על שיפודונים, נעוצים-עומדים בתוך לוח עץ. מקורי, ובעיקר נוח.

ובלי משהו מתוך 'מטעמי אירלנד' הרי אי אפשר, אז לקחנו גם פאי גינס (41 ש"ח), שהיה ממוקם בתיבה בצקית נימוחה וטעימה, שהכילה בשר בקר וקורנדביף. מנה טעימה, ולא פחות חשוב - הולכת מצוין עם בירה. אם כבר מדברים על אוכל שהולך טוב עם בירה, אז אין כמו "פיש אנד ציפס" (39 ש"ח), שמגיע כרצועות עבות של דג, מטוגן בבלילה. החוץ פריך, והפנים חם, ורך. מנה מצוינת. חשוב לציין כי למרות גודלו של המקום, ומבלי שהדבר יבוא על חשבון איכותן, המנות מגיעות מהר מאוד. חשוב מאוד למי שמפתח מאנצ'יז תוך כדי שתייה, וחייב את האוכל שלו ומהר כדי לספק את יצר הבליסה.

בוקששתר נתן גם בקינוחים. אנחנו ניסינו אחד מהם - "חלום פסיפלורה" (29 ש"ח). נשמע נדוש? חכו עד שתנסו. גנאש שוקולד לבן עם מרנג נוגאט עם שכבה דקה של פסיפלורה. פגז של קינוח!

אם במקרה לא מצאת השבוע זמן לקפוץ לחו"ל, נניח לאירלנד, Temple bar יהווה תחליף הולם. חניה, דרך אגב, יש שם בשפע.

הכותב ופמלייתו היו אורחי Temple bar.

בבה

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי