עירה בירה

בירה תמיד נתפסה בעיני כמשקה של בנים. אולי כי גדלתי עם "תנו לגבר גולדסטאר" כג'ינגל ילדותי. כל זה היה לפני השלוק הראשון. האמת שבהתחלה לא אהבתי את הטעם המריר, שמחליק בגרון ומשאיר אפטר טייסט לא משהו, אבל אז הכרתי את איאן. אירי נאה שטייל איתי בסין וידע למצוא בכל חור אליו הגענו את הבירה הטובה של האיזור, ולימד אותי כיצד שותים הרבה, לא מאבדים את ההכרה ונהנים מכל לגימה. בירה היא מוצר אורגני (לתת וכשות), ולהבדיל מיין שמשתבח עם הזמן בירה שתים כשהיא טרייה והיא מוכנה לשתייה איך שהיא יוצאת מהמבשלה. כדי ליהנות מהבירה יש להגן עליה מפני טמפרטורות גבוהות ומחשיפה לאור (ממש כמוני ויחסי עם השמש בקיץ). לה- שוף ועוד מבשלות בירה בלגיות מייצרות היום בירה שמתיישנת ובעלת איכויות שונות מאלה של זו הנמזגת מהחבית, אבל זה כבר למביני עניין באמת, ואנחנו פה בקו העממי.

הטעמים של כל סוג בירה משתנים, ונעים על הגבול של מתיקות למרירות. פתיחת השווקים מחד, ונסיעות רבות לחו"ל חשפה את השתיין הישראלי למותגם בינלאומיים ששכללו את עולם מושגי הבירה שהיו ידועים לו, והגילוי הנאות שבין מכבי לגולדסאטר הקשת הרחבה של המותגים הכתה אותנו בתדהמה ברוכה. ריבוי הטעמים הוא כאמור תוצאה של תהליכי ייצור מורכבים ויחס הערבוב של המרכיבים (הלתת והכשות) ומושפע אפילו מאיכות המים של המבשלה. החל מגיניס השחורה ועד הלף בעלת סקאלת הצבעים שלא הייתה מביישת מספרת צמרת (בלונד, בראון ומה שביניהם) – כל אחת והטעם שלה. הבירה מסוג Hoegaarden - הפרי האסור - היא בירה מיוחדת המורכבת מערבוב של מאלטים כהים ומובשלת בשיטה מסורתית, ומוגשת בגביע זכוכית בעל ראש פתוח אשר משמר את הארומה של הבירה. Leffe Blonde – היא בירת מנזר בלגי אותנטית עם היסטוריה ארוכה וגאה הנמשכת מאז המאה ה- 13. היא מובשלת לפי מתכונים מסורתיים של נזירי מנזר "לף", בתוספת מבחר סוגי מאלט ארומאטיים המעניקים לבירה גוון מוזהב עמוק וטעם ייחודי.

השנה, בפעם השנייה ברציפות התקיימה תחרות מזיגת בירות. מועמדים ושופטים התכנסו ב- Temple Bar Irish Pub, הבר האירי שבסינמה סיטי בצומת גלילות, לתחרות המזיגה האישית של Stella Artois, Leffe, ו- Hoegaarden. כזאת ישראל מצטרפת למסורת של תחרויות המתקיימות מזה שנים בחו"ל ולכבוד האירוע הגיעו שופטים מוסמכים מבלגיה. מטרת התחרות הינה לייצור מודעות בקרב הברמנים לגבי מזיגה והגשה נכונה של בירות וכן ליצור את אותה המודעות בקרב קהל צרכני הבירה באשר לכללי מזיגה נכונה והגשה של בירות. מאור פרנקו, (23) ברמן בבר "שולץ" שבראשון לציון, זכה במקום הראשון לאחר שהציג מיומנות גבוהות של הגשה ומזיגה וגבר על 25 מועמדים מוכשרים לא פחות. הפרס הגדול הוא הזכות להשתתף כנציג ישראל בתחרות המזיגה העולמית אשר תתקיים בבלגיה ב- 28 באוקטובר 2004.

אז נכון שבנות שותות בעיקר קורונה, או בירה בהירה, אבל אני אוהבת את שלי כהה, מרפי'ס בגלל הזכרונות המתוקים של אירלנד, או גיניס כי הטעם המריר הראשוני מתחלף במתיקות סמוייה. יש לי חברים (עם או בלי מכבי), והגבר שלי לא שותה גולדסטאר, שישיות זה אצלי הבקבוקים (למרות שאין הבדל בינם לבין הפחיות – וזה בדוק) ושליש וחצי זה עניין של מצב רוח. שתיית בירה היא חלק מחוויה חברתית ששונה מאוד מזו של יין, והיא מתאימה מאוד לטמפרמנט הישראלי שלנו ולאהבת הביחד, רק שימזגו לנו אותה בכוס קרה, ושימשיכו למלא את הכוס עד שניפול.

תרבות הבירה מביאה גם חובבים לייצר בירה בייתית. מסתבר שזה טרנד לא פחות פופולארי מזה של יצרני היין הקטנים. לציון הקמתו של מועדון הבירה הישראלי התכנסו בעלי המבשלות הביתיות וחובבי ומביני בירה במסעדת אלימלך שביפו לאירוע ההקמה של המועדון. הזכות להיות ברגע היווצרותו של מועדון מרגשת בעיני, כי עיתוי זה הכל, ומכיוון שנפלה בחלקי ההזדמנות, אני מאחלת הצלחה למייסדים והרבה מזל טוב, וכמובן צ'ירס מייטס.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי