על הבר עם באגסי סיגל

בשבועות האחרונים אני מוצא את עצמי עובד ומתחבב (מלשון תחביב) מסביב לשעון, עבודה במשרד, פגישות עם אנשים חשובים יותר ופחות, כתבות למגזינים, רכיבות אופניים, נסיעות, חברים, טלפונים וצניחה על המיטה לא לפני 00:30 בלילה.

באחד מימי אטרף אלה חיפשתי לי מקום של קצת נופש מההמולה המופרעת שמסביבי, מקום שיהיה אי של פרטיות, בחרתי בבאגסי.
נכון שיש לבר הזה שם של מאפיונר, נכון שהוא נמצא בפלורנטין ידועת האקטיביות, אבל ברגע שנכנסים אל תוככי הבאגסי מתפשטת לה תחושת רילקס משחררת.

ישבתי לי לבדי (לפעמים מומלץ לנפוש בדד) בתצפית טובה מול החנייה המדוגמת שהבאתי בשיחוק ובחנתי את התפריט.
החלטתי ללכת מן הקל אל הכבד ולכן פתחתי בקוקטייל אדמדם, מתוק כמו חיוך וקצת אלכוהולי בשביל הטוויסט, לחברי האדמוני קוראים לינדה (חברתי האדמונית אם כך) המורכבת מסאות'רן קומפורט, וודקה, קראנברי ושוט של סירופ פסיפלורה. אחרי מספר לגימות זיהיתי שני דובדבנים עגלגלים שנחים בתחתית הכוס מובן מאליו שמרגע זה ניסיתי לצוד אותם עם מקל הערבוב שלי, אחד מהם גם תפסתי.

כדי שללינדה לא יהיה משעמם הלכתי על גרסתו של באגסי לצ'יפס, שזה בעצם צ'יפס של בטטה בצירוף מטבל רוקפור, מנה כ"כ פשוטה כ"כ קלה להכנה ובכל זאת לקח לי 31 שנה לעשות איתה היכרות.

לפני שעברתי להילוך שני סקרתי מעט את המקום, בר בצורת האות ר', שולחנות לזוגות ומתחם חבר'ה עם ספות. משהו בבגסי פשוט סוחף אותך להירגע ולסיים את היום העמוס בפינוקים והנאה ושכל העולם שבחוץ יחכה.

המשכתי את ההנאות שלי בכוס של משקה הבית בעלת השם המתבקש באגסי סיגל, וויסקי, אמרטו סאוור ופלחי שקד מעורבבים יחדיו לקחו אותי לרמה השנייה של ראש טוב. בסנכרון עם הסיגל נשנשתי חטיפי גבינת צאן מצופים פירורי לחם שאיזנו מעט את האלכוהוליות וגם היו טעימים כשלעצמם.

בסביבות 00:00 החלטתי ללכת על שוט של כוכב שחור שמכיל ייגרמייסטר, רד בול, ותרכיז אבטיח, כצפוי התחלתי לחייך קצת יותר, אבל מכיוון שצריך גם להספיק לראות את הסוף של סיינפלד ואם שותים לא נוהגים, אז לקחתי מסיבות רציונליות וסקרנות לשמה את מנת הבורגיניון ותפו"א בקדירה שמסוגלת לנצח בכל רגע נתון מנות בשר של לא מעט מסעדות.

הגעתי הביתה בשעה 00:25 כדי לראות את ג'ורג' שוב אוכל אותה (הרבה פחות טוב ממני).

סיכום:
מאפיונר עתיק: מי ייקח אותך ברצינות עם שם כמו באגסי.
אוכל בבר?: במסעדה אתם לא שותים יין?
לילה בבאגסי: אני חושב שאהפוך את זה לסוג של הרגל.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי