הבוקרים הארגנטינאים

יש אנשים שאוכל ביתי בשבילם מתקשר לסירים מהבילים שעמדו חצי יום על האש או אולי ריחות של אפייה מתוקה, אבל כשאת בת לאמא יוצאת ארגנטינה, אוכל ביתי מתקשר ישירות עם פריג'ה, בשר אדום, צ'ימיצ'ורי ופלאן.

אצלנו העונה הרשמית של המנגלים נפתחת בצהרי היום האחרון של הפסח, מכיוון שאנחנו לא! אוכלים פיתות עם בשר, אף אחד לא מרגיש שיש בזה משום חילול הקודש. שבוע אחרי שבוע, בשישי בערב או בשבת בצהריים מדליקים את הגריל וצולים בשר, סלט ארגנטינאי שזה בעצם ירקות חתוכים גס וחסה לצד הבשר ומיני נשונשים שהם בגדר מפתחי תאבון לפני האסאדו.

אלא מה. אמא שלי נמצאת רחוק בצפון, היה יום רביעי של אמצע השבוע והייתי רעבה, חיפשתי טעם שהכי קרוב לבית והגעתי עם קומץ מחבריי לסניף ההרצליאני של מסעדת אל גאוצ'ו. מיד קלטתי בזווית העין את הגריל- מן, משפד בשר על שיפודים ארוכים והופך במומחיות סטייקים על הפריג'ה הגדולה. הבשר, כך נאמר, מטופל בשיטות ייחודיות ותהליך יישון הבשר, החיתוך והצלייה הם על-פי מיטב המסורת הדרום אמריקאית.

אחד הדברים המדליקים במסעדה זה הדאגה לאורחים הצמאים. השתיה הקלה מוגשת בשתי מידות, ½ ליטר או כוס גבוהה מאוד של 1 ליטר, אם אתם אוהבים את הקולה שלכם כמו אינפוזיה לוריד – הנה המקום למנה היומית. יש גם מבחר מרשים של יינות, ישראלים ומיובאים, חלקם בבקבוקים קטנים המתאימים לזוג.

ניגשנו לעסק, לפתיחה בחרנו בכנפי עוף ברוטב טריאקי פיקנטי מתוק שהיו שמנמנות ונפלאות ובקרפצ'ו בקר, שדושן בבלסמי ופלפל שחור שהיה איכותי וטעים אך חסר היה את מגעה של גבינת הפרמז'ן.

מקצועיות זה שם דבר, ולכן המלצרים של אל-גאוצ'ו יודעים היטב על מה הם מדברים, אם תקשיבו להסברים לא תהיינה נפילות. שלושה סוגי בשרים משתייכים למחלקת הסטייקים: הפילה, שמרקמו הוא העדין ביותר ונטול שומן. אחריו האנטרקוט, שהוא רך אך משוייש בפסים של שומן אשר נותנים לו את טעמיו ועסיסיותו, והשלישי בחבורה הוא הצ'וריסו - זה לא הנקניקיות שנקראות צ'וריסוס אלא החלק המוכר לנו כסינטה, בשר שרמת הצלייה המומלצת שלו היא מדיום (אחרת הוא יתייבש) ורצועת השומן העוטפת אותו ניתנת לניתוק בקלות יחסית. בא לכם לטעום מהכל, קבלו – כמונו – את המלצת הבית ולכו על הפלטה הזוגית. המנה כוללת סטייק של אנטרקוט, אחד של סינטה ואסאדו שזה צלעות בקר בגריל.

את הבשר ביקשנו מדיום, מכיוון שהוא מוגש לשולחן ע"ג פריג'ה קטנה ואפקט החימום נמשך גם אחרי שהבשר יורד מהאש - ככה נשמר החום ולא מגיעים למצב של בישול יתר. קיבלנו צלוחית של צ'ימיצ'ורי לתיבול הבשר, והיתה חגיגה. המנות מוגשות עם סלט חסות, שרי, בצל ווינגרייט ואנחנו הוספנו גם מנה של צ'יפס קריספי ונפלאים וסלטניה - שהם פרוסות עגולות של צ'יפסים המתובלים בפטרוזיליה ושום – מומלץ מאוד.

אל תקחו אתנחתא, נו טוב אולי קצרה, ועברו לשלב הקינוח. תאמינו לי שמנת הסוכר הזו הכרחית כדי להגיע אחרי כן לאוטו. צ'יריאוס הם מקלוני בצק הממולאים בריבת חלב, מטוגנים בשמן עמוק ומוגשים בציפוי של סוכר. מנה מתוקה, אחד לו אחד לה וכולם מבסוטים. אם ממש בא לכם להשתולל, קחו מנה של פלאן, שזה קרם קרמל המוגש עם ריבת חלב. אם לא תכנסו להלם דיאבטי אחרי כל הסוכר הזה, הרי התקבלתם בשלום לעדה.

הבוקרים הארגנטינאים, הגאוצ'וס, קשרו את הסוסים והלכו כבר לישון ולנו לא נותר אלא להצטרף.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי