רוח צוענית

אם בלילות שוטפת רוח צוענית את העיר וסוחפת את כולם למחוזות של שבירת צלחות, ריקוד על הבר והזדהות עמוקה עם מסריו של קוסטריצה, הרי שהדבר ההגיוני לעשות הוא להשביע רעב בשעות הצהריים בננוצ'קה. ננוצ'קה ברחוב לילינבלום היא ממייסדי הטרנד. שם עלו לראשונה בנות באקסטזה על הבר, שם נשמעו האקורדים הראשונים של מוזיקה צוענית בעיר, שם פגשה גרוזיה את תל אביב.

חומרי הגלם, עיצוב המקום, התבלינים, הטבחיות שמכינות את רוב האוכל לעיני הסועדים – ננה מנסה ומצליחה ליצור אותנטיות, מתוך כבוד למורשת שלה עצמה.

התבלון המיוחד של האוכל הגרוזיני יוצר טעם ייחודי. בננוצ'קה מציעים מגוון של מנות בהתבסס על חומרי הגלם המקוריים שאפשר להשיג בארץ. אנחנו פתחנו בפחאלי- האנטיפסטי הגרוזיני, המורכב מטעימות של המנות הראשונות – חצילים ממולאים באגוזים ועשבי תיבול, ירקות שורש, כרוב לבן קצוץ עם אגוזים וזעפרו גרוזיני ועוד מיני הפתעות. את הפחאלי דגמנו עם המצ'אדי – לחמניות גרוזיניות מקמח תירס ועם לחם גרוזיני. המצ'אדי נראה כמו הגרסה הגרוזינית למאפין עם תוספת של בצק מלמעלה.

באוכל הגרוזיני יש שימוש רב בזעפרן, בממולאים ובבצק, מה שהבטיח שהוא ואני הולכים להסתדר. למנת ביניים אכלנו חינקאלי גבינות, כיסוני בצק מאודים (דומים בצורה חשודה לקרפלאך) ממולאים ב- (הפתעה) גבינות – ודולמה, מנת עלי גפן שמוגשים עם רוטב יוגורט וממולאים בבשר בקר ואורז. שכבת עלי הגפן הייתה עבה ומרשימה, כמו גם התערובת. היו לנו קשה לתת לשאריות המנות האלה לרדת מהשולחן, למרות שבסופו של דבר נאלצנו להשלים עם היעלמותן.

משם עברנו לעולם המנות העיקריות (בהתנשמות קלה). אכלנו ירקות ממולאים בבשר בקר, כבש ואורז ברוטב פירות יבשים וראלייה. ראלייה זו מנת רבע עוף שחור שעשוי עם בצלים ותבלינים גרוזינים. זו מנה רכה ועדינה שמוגשת על מצע של אורז. גם מנת הירקות הממולאים הייתה מוצלחת. הירקות הוגשו על מצע של רוטב עגבניות מתקתק וטעים. זו מנה שיוצרת שילוב בין המתיקות של הירקות והפירות לבין העסיסיות של הבשר.

עד כמה שהיה לי מוזר לראות את ננוצ'קה באור יום, היה שווה כל רגע. לפי העומס ששרר במקום בשעת הצהריים, נראה שגם רוב אנשי הסביבה חושבים כך. מכיוון שבמקום מוגשות גם ארוחות עסקיות במהלך שעות הצהריים, שווה לבדוק את המתרחש באזור הבלקני של רחוב לילינבלום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי