אני, אישית, מאד אוהב מקומות עם שמות של נשים. יש משהו מאד מפתה ומזמין באותם מקומות ולו רק בזכות השם הנשי בשלט הכניסה. אני גם מאד אוהב מקומות שמגישים אוכל, בייחוד אם מדובר באוכל טוב. חובבי הלוגיקה (ואלה מבינכם שלומדים לפסיכומטרי) מיד יבינו שהכי אני אוהב מקומות עם שמות של נשים בהם מגישים אוכל טוב. רצה הגורל ודווקא היום אני מספר לכם על מקום כזה בדיוק:
היום- אחד מימי השבוע האחרון, הנוכחים- חברתי הטובה עדי קוליק (בארץ בביקור מולדת) ואנוכי, המיקום- איזור רמת השרון, המצב-רעב התחלתי הולך ומתגבר, הרעיון הכללי-מקום טוב לאכול בו ארוחת בוקר, ההגבלות- שיהיה טעים ושתהיה המון שמש (ככה זה כשחוזרים מאנגליה הקפואה- השמש הישראלית מפנקת מתמיד). הבחירה: "רביבה וסיליה" (שמתם לב? שמות של 2 נשים...),התוצאה-מאד משביעת רצון.
הגענו למקום בסביבות השעה 12:00 בצהריים, רק כדי לראות שלהרבה אנשים היה בדיוק אותו רעיון. חנינו ממש מול בית הקפה (בעיות חניה אין שם) ותוך 3 דקות בדיוק הושבנו בשולחן השמשי ביותר שהיה להם ("אוהבים שמש, אה?" חייכה המלצרית ושלחה מלצר זכר שיעביר אותנו...מישהו אמר שוויון בין המינים?!). בזמן שעדי נהנתה לה מהשמש החמימה, אני העברתי מבט כללי על המקום- עיצוב ירוק וכפרי (צמחיה מקיפה אותך לכל אשר תסתכל), הרצפה והרהיטים עשויים עץ, חללים פנימיים מוצלים ואיזור ישיבה פתוח- המקום המושלם לארוחת בוקר ראויה.
המלצרית החביבה (הישג לא קטן כשהמסעדה מלאה כמעט עד אפס מקום...) הסבירה לנו על מזנון ארוחת הבוקר העשיר המוצע בין השעות 8:00-12:00 ("בדיוק הספקתם" אמרה בחיוך, למרות ששנינו ידענו שכבר 12:05...). המזנון כולל מגוון רחב של סלטים, גבינות, נקניקים, מבחר אנטיפסטי, דגני בוקר, מיני גרנולה וכמובן 2 ביצים לבחירתכם (מקושקשת עם בצל זו ההמלצה שלי), לחם חם וטרי ושתייה קלה וחמה. לפי מס' האנשים ליד המזנון זו ודאי אחת מארוחות הבוקר הפופולריות ביותר באיזור. בנוסף, יש מבחר ע-נ-ק-י של מאפי בוקר הנאפים במקום (אם תציצו קצת מאחור תוכלו לראות ערמה של תבניות מבטיחות...): קרואסונים, טורטים, דיינישים וכיו"ב.
בסופו של דבר בחרנו בדרך העצלה יותר של "לשבת ליד השולחן, להתחמם בשמש ולקבל את האוכל עד אלינו". כוסות ענקיות של מיץ תפוזים ומיץ גזר (סחוטים במקום) הרוו את צימאוננו בחמש הדקות שעברו עד שהאוכל הגיע לשולחן (שירות יעיל כבר אמרנו?). טרין החצילים וקיש גבינת העיזים שהוזמנו הגיעו מלווים בסלט ירוק מרענן ומיד נחצו ונחלקו בינינו. הטרין, תענוג ויזואלי לכשעצמו (פלפלים קלויים אדומים ורצועות חציל נוצצות...כמה פיוטי...) היה עדין ונימוח. הקיש, הדומיננטי יותר, היה אף הוא מצוין, בייחוד אם נגסת בשניהם לסירוגין. כשהצלחות התרוקנו להן ופירורים בודדים נותרו בסלסלת הלחם ניגש אלינו מתן, מנהל המשמרת, כולו חיוכים. ביקשנו לדעת מהי המנה החביבה עליו בבית הקפה ותוך שניה וחצי הוא פצח בתיאור של בצק עלים פילו ממולא בבשר כבש ובקר,צנוברים וחצילים שמוגש עם טחינה ירוקה וסלט (יש לי הרגשה שמתן היה קצת רעב...).
מבט חטוף ביושבת מולי הבהירו לי שהיא באמת שבעה אז החלטנו לנסות את המנה בפעם הבאה. ביציאה, ראינו שהקהל הספיק להתחלף. האחיות לבית פיק, שישבו בשולחן סמוך, צדו את עיניי אבל נראו עסוקות מדי באוכל מולן בכדי להתייחס אלי (מזל שעדי גררה אותי משם, אחרת הייתי עוצר לבקש חתימה...).
הפעם הבאה בה אכלתי הייתה למחרת, בערך באותה השעה. כנראה שהאוכל ברביבה וסיליה לא רק טעים, אלא גם משביע מאד.
לסיכום: 'רביבה וסיליה', רחוב המייסדים, רמה"ש. פותחים בשמונה בבוקר, סוגרים באחת עשרה בלילה (הבר נסגר חצי שעה אחרי). כשרוצים ארוחת בוקר מצוינת או בכלל...
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת