הבשורה הלטינית של לה בוקה

ארגנטינאים פועלים, כך נדמה, לפי שלושה עקרונות - בשר, נשים וכדורגל ולאו דווקא בסדר הזה. כארגנטינאי שמחתי והתרגשתי לדעת שאני הולך לבקר במסעדת לה בוקה במושבה הגרמנית בירושלים. את השם לה בוקה ניתן לפרש בשתי דרכים: האחת היא על שם רובע ה"לה בוקה" המפורסם והיוקרתי, המרהיב ביופיו שנמצא בבואנוס איירס, ארגנטינה. הפירוש השני הוא פשוט מאוד - פה (לה בוקה בספרדית) - אותו חלק מאוד אקטיבי בזמן שאנחנו סועדים.

מסעדת לה בוקה, בניצוחו של השף גיא קמחי, תחגוג עשור להיווסדה בעוד קצת פחות משנה - הישג לא מבוטל למסעדה בירושלים בכלל ובארץ בפרט. לה בוקה מגדירה עצמה כמסעדה לטינית (כשרה) ואכן בשעתיים וקצת של ארוחה ההרגשה היא כמו טיול קולינרי מרענן וטעים באמריקה הלטינית.

ואמוס ואמוס
לאחר שהתפעלנו מיופיה של המסעדה, מהמוסיקה האותנטית ומהנוף הנשקף דרך הויטרינה, ירדנו בחזרה לקרקע והבנו שאנחנו לא בברילוצ'ה אך בהחלט במסעדה עם חזון דרום אמריקאי. לחם הבית יצא עם מטבלים שבראשם כמובן עומד הצ'ימיצ'ורי ולידו פסטו וטחינה חביבה. לאחר מכן קיבלנו מנה בהשראה מקסיקנית - אנצ'ילדס עוף במילוי נתחי עוף וירקות. מנה המאגדת בתוכה קשת של טעמים שנפתחת בפה בביס אחד, מנה קלילה וטעימה מאוד. ממקסיקו הגענו לפרו: סביצ'ה סלמון עם קיווי. הקיווי הוא בהחלט הברקה שנתנה טוויסט למנה והפכה אותה לסביצ'ה שאותו אזכור. ביחד עם יין הבית האדום המתקתק והאווירה מסביב הרגשתי צורך להתחיל להשתמש בשמי השני - ברנרדו.

בשר, מיט, קרנה
לא משנה באיזו שפה נאמר את זה, כיף להיות קרניבור ובמסעדה כמו "לה בוקה" קשה שלא להבין שהבשר הוא לב העניין, ולכן במנות העיקריות הלכנו על טהרת הבשר, בשלל וריאציות ומידות עשייה. והכי חשוב - בשר טרי משובח טעים. 

זה התחיל במנה מיוחדת של חתיכות אסאדו עשויות היטב, פריכות ושומניות להפליא על מצע קרם ערמונים נדיר. טעמים שמימיים, מנה מעולה ולא כבדה שנותנת חשק לעוד. ואז הגיעה הביפה דה לומו; בארגנטינה לומו הוא כינוי לאיש עם כרס לא מבוטלת ואני בדרך הנכונה. שלושה מדליוני פילה בקר גדולים עם רוטב יין מתקתק ועליהן 3 חתיכות כבד אווז רכות מנשוא לצד פירה. טעם של גן עדן נוסח דרום אמריקה, במילה אחת: בראבו!

מנה בשרית נוספת שהיוותה אקורד סיום מעולה לפרק הבשר היא רצועות אנטריקוט חתוכות ועליהן צ'ימיצו'רי - מידת העשייה מדויקת כמו השעונים של שוויץ והרי ידוע שברילוצ'ה בארגנטינה מכונה שוויץ של דרום אמריקאה, מכאן שגם הבשר של לה בוקה מזכיר את הבשר של ברילוצ'ה. יש לציין גם את יופיין של המנות וההשקעה בהם ובחומרי הגלם. כל מנה ציורית וצבעונית כמו ציור של סלבאדור דאלי. תאווה לעיניים ותענוג לפה.

מוצ'ס גראסייס
בסופו של ערב בלתי נשכח של טעמים, זיכרונות, יופי ואיכות מגיע קינוח לא פחות ממושלם, קינוח דרום אמריקני טריוויאלי לארוחה שכזו והוא כמובן הצ'ורוס - מנת פרווה יפהפייה, הצ'ורוס פריכים להפליא ומשתלבים מעולה בגלידה, מה שנותן מתיקות מעודנת לסעודה חלומית. עכשיו נשאר להחזיר את הדרכון למגירה ולטוס הביתה לפני שהבייביסיטר תתקשר, לה בוקה היא בהחלט מסעדה ששווה לחזור אליה פעם אחר פעם, כי בכל ביקור היא תחדש לכם. מובטח.

מה אכלנו:
סביצ'ה- 65 ₪
אנצ'ילדס- 58 ₪
ביפה אנצ'ו-119 ₪
ביפה דה לומו- 162 ₪
צ'ורוס 36 ₪
סה"כ - 440 ₪ לארוחה זוג מאושר שקיבל פלאשבק לטיול בדרום אמריקה

לה בוקה, עמק רפאים 46, ירושלים. 053-9442798

* כתבה פרסומית

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי