כבודו האדמירל

זה היה יום ראשון בצהריים, עת קרין אהובתי ועבדכם הנאמן עשינו את דרכנו הארוכה אל הגליל העליון, חזרה הביתה, אחרי סוף שבוע ארוך אצל ההורים בחיפה. באזור עכו כבר היה מאתגר לשמוע את המוזיקה שבקעה מהרמקולים, בשל קרקורי הבטן הקשים מנשוא, שכאילו התחננו שנעצור ונעניק להם תשומת לב.

למרות שעכו בורכה בלא מעט מסעדות וחומוסיות שכאילו נוצרו על ידי בורא עולם בכבודו ובעצמו, הרי שלתוך עכו עצמה לא באמת היה לנו כוח להיכנס, אז החלטנו לשבת במקום חדש שנפתח לפני כמה חודשים, הממוקם ממש בכניסה לעכו, קרוב לחוף הים ולתחנת הרכבת, העונה לשם המסקרן אדמירל.

התפריט קרוב בזמן שסין כה רחוקה
יש פתגם סיני עתיק, לפיו מוטב להימנע מלעשות דברים בזמן שאוחז אתכם רעב גדול בבטן, כשהכוונה היא גם לאכילה. אבל באותו יום ראשון סין הייתה רחוקה ואובדן ההכרה מרוב רעב קרוב. אי לכך, כשנכנסנו למסעדה כל מה שיכולנו לעשות זה להתיישב בשולחן פינתי, לפתוח את התפריטים בעמוד הראשון ולהזמין שתי ארוחות עסקיות, מבלי לברר מה הן המנות המיוחדות של המקום, על מה עיקר גאוותו או האם יש למלצרית החביבה שלנו המלצות מעניינות עבורנו.

חציל כתגלית
העסקיות במקום כוללות עשרה סוגי סלטים, צלחת חומוס, צ'יפס, אורז, מנה עיקרית ושתייה קלה (לימונדה או תפוזים). קרין הלכה על מושט מטוגן (84 ₪) ואני בחרתי בשיפוד קבב (59 ₪). לפני שהגיעו העיקריות הציפו את שולחננו צלוחיות עמוסות בכל טוב הסלט. כל הסלטים היו טריים ועשויים לעילא, אך לצד משהו כמו שמונה צלוחיות שהכילו סלטי פתיחה סטנדרטיים, התבלטו שתי צלוחיות שהכילו שני סוגים של סלט חצילים, שהיה ברור לנו שהוכנו ביד אמן.

כשניסינו לברר את פשר מוצא הסלטים המשובחים ביותר בחבורה, גילינו כי מדובר בשני סלטים קווקזיים מסורתיים, ושבמטבח עובד צוות של טבחים קווקזיים. בירור מעמיק יותר העלה את הממצא המרתק הבא: אנחנו יושבים הלכה למעשה במסעדה המתמחה במנות קווקזיות. ועל זה נאמר: לא יכלו לשים שלט קטן: "מסעדה קווקזית"?

אוכל, קדימה אוכל
הצלוחיות שהכילו את סלטי הפתיחה התרוקנו והוחלפו באחרות בקצב מסחרר. הצ'יפס השמנוניים והמלוחים כמעט שנעלמו לגמרי, והאורז העשוי אחד-אחד על שלל צימוקיו נעלם כלא היה עוד בטרם הגיעו אל שולחננו המנות העיקריות. את הדג שלה חיסלה קרין בדממה, כמו נזיר זן שכותב בחול מילים שלא אבין לעולם, ואילו אני התענגתי על שיפוד הקבב האימתני שלי כאילו לא אכלתי כבר כמה שבועות טובים.

מהדג של קרין זכיתי לטעום כזית, אז כל מה שאני יכול לומר לכם שהוא היה עשוי כהלכה ושהלימון הטרי שנסחט עליו אחר כבוד על ידי יקירתי שתחיה הפך אותו למושלם מאין כמוהו, ובנוגע לקבב שלי - אוכל לחלוק עמכם שהיה עז טעמים, רב מיצים והוכחה נוספת לכך שהקווקזים מבינים דבר או שניים בבשר.
 
למדנו להבא
למרות שכבר לא יכולנו באמת לנשום באופן סדיר, העזנו והזמנו מנה אישית של דושפרה (כיסוני בשר, 35 ₪). לא לגמרי ברור לי מה היה כל כך אישי בעשרת כיסוני הבשר שנחתו על שולחננו מספר דקות מאוחר יותר, אבל דבר אחד בטוח – בפעם הבאה במקום להסתער על העסקיות, נסתער על מגוון המנות הקווקזיות כמו הקוטאב, עלי הגפן הממולאים בבשר והבלינצ'ס הבשריים. 

הדושפרה התגלו ככיסונים נהדרים בעבודת יד, שהיו יותר עדינים מעדינים, הן בטעמם והן במרקמם. על הכיסונים פוזרה תערובת יבשה של עשבי תבלין ירוקים ועל כל זה יצקנו רכז רימונים חמצמץ. לסיום הזמנו קנקן של תה קווקזי אסלי וצלחת עוגיות קווקזיות (15 ₪), ושרית המלצרית שלנו לימדה אותי איך קווקזי אמיתי שותה את התה שלו (טובל קוביית סוכר בתה, מניח אותה בפה ולוגם מהתה לגימות קטנות בהנאה רבה תוך כדי שקוביית הסוכר נמסה לה לאיטה).

אני לא מומחה גדול  במטבח הקווקזי או בקינוחים הקווקזיים, אבל אני כן מרגיש נוח לכתוב לכם את זה – את החיוך שהעלתה על שפתיי הפחלבה שאכלתי במסעדת האדמירל, לא הצלחתי להסיר עד עכשיו ואני כותב לכם את המילים האלה אחרי נסיעה עמוסת פקקים שהייתה מוציאה כל אדם ממוצע מדעתו. בקיצור ולעניין, תנו לאדמירל לקחת אתכם למקום מבטחים וזכרו תמיד לבדוק מראש על מה מתבססת גאוותה של המסעדה שזה עתה נכנסתם בשעריה, לפני שאתם מסתערים על המנות הראשונות שכתובות בתפריט.

חשבון בבקשה
עסקית שיפוד קבב – 59 ₪
עסקית מושט מטוגן – 84 ₪
דושפרה – 35 ₪
קנקן תה זוגי ועוגיות קווקזיות – 15 ₪
סה"כ – 193 ₪ לביקור בהרי הקווקז. שווה לא?

אדמירל, יונתן החשמונאי 1, עכו. 053-9376491

* הכותב הינו אורח של המסעדה

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי