עם הפנים לבלקן: ביקור במסעדת קופינאס

אני חייבת לפתוח את הכתבה בהצהרה שמזמן לא ביקרתי במקום שהסגנון שלו כל כך יוצא דופן ומובהק, והפרטים הקטנים הם בעצם כרטיס הביקור שלו. קופינאס היא מסעדה בלקנית שנפתחה לפני מספר חודשים במושב צור משה שבאזור השרון, אשר הוקם לפני כ-80 שנה בידי יוצאי יוון ובולגריה. קופינאס (שקרוי על שמו של אחד המייסדים), מעבר להיותו מסעדה מעולה, נבנה מלכתחילה במטרה להוות מרכז מורשת והיסטוריה למקום.

על המקום
קופינאס בנוי על חורבותיו של מבנה מאפייה ישן, שהיה נטוש כשלושים שנה, ועבר שיפוץ ושימור מאסיביים. מבנה גדול, יפה, בעל תקרה גבוהה וחלונות רבים. ליד הכניסה חדר המשמש כמוזיאון, ובו פריטים מימי הקמת המושבה, דפי הסבר ותמונות. גם בתוך החלל הגדול של המסעדה תלויות תמונות רבות של מקימי צור משה. ברור לכל מי שנכנס, שיש לבעלי המסעדה זיקה מיוחדת אל המקום, ובאמת יואב, אחד מבעלי המסעדה (שחולק גם את הבעלות על מסעדת טאיה, האסיאתית הלוהטת שנמצאת בקדימה), הוא יליד המקום, וביחד עם ירון שנבל (שהוא גם השף) ועידו רונן, החליטו לבנות מקום עם ערך מוסף, שישלב בין אוכל, מורשת והיסטוריה.

המנות בתפריט של קופינאס נאמנות לתרבות האוכל הבלקנית הנעה על ציר בולגריה, ספרד ויוון. מסתבר כי מקור ההשראה של תרבות קולינרית זו מגיע ממסורת המטבח הטורקי הקדום עם נגיעות מודרניות וארץ ישראליות. חומרי הגלם המקומיים מגיעים יום-יום מגידולי החקלאות של מושב צור משה והמושבים הסמוכים, וכוללים בין היתר גבינות פטה, זיתי קלמטה, דגי ים טריים, חצילים, ארטישוק, שמן זית, ירקות ירוקים ועוד.

גם העיצוב של המסעדה קשור בחבל הטבור אל המקום. הבר ואדני החלונות בנויים מלבנים אדומות שפורקו מטאבון האבן של המאפייה הקדומה, ואפילו על שולחנות העץ של הסועדים מוטבעים מסמכים ותמונות היסטוריות מתקופות שונות.

ועכשיו אנחנו
לימור ואני התלבטנו אם לשבת בתוך המסעדה או בפאטיו הגדולה, אך כיוון שזו היתה שעת צהריים התיישבנו בפנים. לאחר שבחנו את התמונות שהיו מודפסות על השולחן, עברנו אל התפריט והזמנו את המנות הראשונות. היינו מאוד רעבות, אז בבקשה לא לשפוט.

אז ככה: פלחי בטטה על קרם גבינת פטה; ארטישוק א-לה רומנה; לביבות פראסה בצזיקי; פוקאצ'ת הבית ומנת אמצע נהדרת שנקראת 'פריקה פטריות' והורכבה מכמה סוגי פטריות, אספרגוס, תרד, חמאה ויין לבן, והכל על מצע של פריקה. מנה נפלאה שחייבים לנסות. 

פלחי הבטטה, שהיו מעוטרים בדבש, פיסטוק ושומשום היו מעולים, וקרם גבינת הפטה היה שוס. לא מלוח מדי ולא משתלט על טעמה של הבטטה. הארטישוק היה רך, עטוף בשמן זית ובעל טעמים עדינים. מנה קלילה וטעימה. לביבות הפראסה הן כבר מנת ביניים שמתיישבת בבטן. לביבות מצוינות עם הטעמים המרומזים של הפראסה, ורוטב צזיקי שמרענן את המנה.

ולעיקר
אחרי מנוחה קצרה מהראשונות (אנחנו לא זקוקות ליותר מזה), הזמנו שתי עיקריות: מנה עם שם מבטיח כמו 'המוסקה של קלרה' וקנלוני קסטוריה.

המוסקה של קלרה נשמעה מבטיחה ובהחלט גם קיימה. שכבות של חצילים, תפוחי אדמה ובשר טחון, עם המתכון המקורי של קלרה, גם היא ממייסדי המקום. מוסקה נהדרת, קלאסית במובן הטוב של המילה, עם רוטב עגבניות משובח, החצילים שהיו קלויים במידה, תפוחי האדמה הרכים ושילוב נהדר של כולם יחדיו.

גם מנת הקנלוני היתה מעולה. המילוי הורכב מגבינת פטה, מנגולד ובטטה, והרוטב היה שמנת ופיסטוק, שהתחבב עליי באחרונה והתאים כאן מקום.

נגיעה של מתוק
מבין הקינוחים בחרנו לסיים את הארוחה עם קינוח בעל השם הנפלא האמלפי (כנראה על שם חצי האי בדרום איטליה). הקינוח עשוי מפירות קיץ מבושלים בסירופ סוכר, ומעליהם מוס לימון, רוטב אוכמניות וטוויל קראנצ'י שחוסל בשניות. ליד המנה מוגש גם מרנג פריך, שמאפשר לכם לטבול ולאכול. המוס נפלא, השילוב בין השכבות טעים ולא מתוק מדי. סיום מצוין לארוחה טובה.
 
קופינאס הוא עוד הוכחה שאזור השרון יצא משנת החורף הארוכה שלו ונכנס חזק מאוד אל עולם קולינרי מרשים במגוון ובנחישות שלו לתת לתושבי השרון את מה שמקבלים תושבי אזור המרכז, ויותר מכך.

המקום מתאים לארוחות צהריים קלילות, לארוחות ערב משפחתיות וגם לארוחת בוקר בקצב איטי, עם מוסיקה בלקנית ברקע ואווירה שרק מושב קטן כמו צור משה יכול לתת, ושימו לב לתמחור הסביר מאוד, עם מנות עיקריות שנעות סביב ה-50-60 ₪, ומזטים מכובדים בגודלם במחיר של 14 ₪ האחד.

חשבון בבקשה:
מזטים – 14 כל אחד – 28 ₪
פריקה פטריות – 41 ₪
קציצות פראסה בצזיקי – 37 ₪
פוקאצ'ת הבית – 18 ₪
המוסקה של קלרה – 62 ₪
קנלוני קסטוריה – 54 ₪
קינוחים – סביב ה-30-35 ₪
סכום ממוצע לארוחה ענקית לשניים: 270-300 ₪

קופינאס, השיבולים 3, בכניסה למושב צור משה. 053-9376406

* הכותבת הינה אורחת של המסעדה

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי