בשנים האחרונות אנו עדים לצמיחה חסרת תקדים בשוק הבירות בישראל. פסטיבלים מחו"ל מגיעים לכאן כדי להשקות את המקומיים, ומבשלות בוטיק ישראליות נפתחות השכם וערב. אך האם הרגלי השתייה שלנו מתחילים להידמות לאלו שבאירופה? על פי הנתונים הדרך לשם עוד ארוכה.
אם יש דבר אחד שניתן לכתוב על שוק הבירות בישראל, זה שהוא לא קופא על השמרים. השינויים התכופים בתחום הבירות הדינאמי באים לידי ביטוי בכל מה שקשור למיסוי על הבירה, למגוון הבירות המשווקות בישראל וכמובן שגם להרגלי השתייה של הקהל הישראלי.
כך לדוגמה, אם בשנת 2012 המס על הבירה הוכפל ועמד על 4.33 שקלים לליטר בירה, הרי שלקראת סוף שנת 2015, צנח המס לרמה של 2.33 שקלים לליטר בלבד ושוב השתנו המחירים. הכוונה היא לבירות המכילות למעלה מ- 3.8 אחוזי אלכוהול, כאשר עבור בירות קלילות יותר אין צורך לשלם מס כלל. לפי גורמים רשמיים במשרד האוצר, התברר כי העלאת המס על הבירה לא הובילה לירידה בנתוני הצריכה ולפיכך התקבלה ההחלטה על הורדת המיסים.
מצביעים ברגליים, חוגגים בפסטיבלים
על החיבה הרבה שרוכש הצרכן הישראלי לבירות ניתן ללמוד לא רק מנתוני הצריכה המרשימים שלא הושפעו לרעה מהעלאת המיסים, אלא גם מהפסטיבלים הרבים הנערכים בארצנו הקטנטונת, הנסובים סביב המשקה הזהוב בשנים האחרונות. אם עד לפני שנים ספורות כדי ליהנות מפסטיבל בירה איכותי היינו צריכים לרכוש כרטיס טיסה לגרמניה, הרי שכיום מדובר במצב שונה לחלוטין: מדי שנה נערכים בישראל אירועי בירה רבים כשעל קצה המזלג ניתן להזכיר את פסטיבל הבירה בירושלים, פסטיבל האוקטוברפסט של פאולנר, פסטיבל בירות הבוטיק הרשמי BEERS המופק מדי שנה במתחם התחנה בתל-אביב, ובאוקטובר הקרוב חוזר פסטיבל האוקטוברפסט ויתקיים בנתניה.
פריחת מבשלות הבוטיק
לאור הפריחה והשגשוג של יקבי הבוטיק הישראליים בשלושת העשורים האחרונים, נראה שהיה זה רק עניין של זמן עד שנזכה לראות פריחה דומה בתחום מבשלות הבוטיק. נכון לכתיבת שורות אלה פועלות כאן לא פחות משלושים מבשלות בוטיק לתפארת מדינת ישראל, לצד מיקרו מבשלות רבות הפזורות בכל רחבי הארץ. למעשה, חלק ממבשלות הבוטיק פועלות כאן כבר לא מעט זמן, כמו לדוגמה מבשלת בירה טייבה המייצרת בירה משנת 1995, ה- Dancing Camel שפועלת משנת 2006 וכמובן מבשלת הגולן המפורסמת, שנפתחה בשנת 2007.
בנוסף למבשלות הבוטיק, ניתן למצוא גם חנויות, ברים ומסעדות המגישים מבחר מרשים של בירות בוטיק ישראליות, כשבחלק מהמקומות ניתן לרכוש לא פחות ממאה מותגים שונים של בירות בוטיק ישראליות. ואם בנתונים עסקינן, הנה לכם נתון מעניין: בתל אביב לבדה פועלים כיום יותר מחמש מאות ברים שרוב הכנסתם מגיעה ממכירת בירה כמובן.
אז כמה בעצם אנחנו שותים?
למרות הפריחה המשמחת בשוק הבירות הישראלי, נראה כי אנחנו עדיין רחוקים מאוד מנתוני הצריכה של פולין, גרמניה, אוסטריה או צ'כיה, המובילה את טבלת הצריכה העולמית. רק כדי לסבר את האוזן נציין כי בעוד שהישראלי הממוצע צורך מדי שנה כ-14 ליטר בירה בלבד, צורך הצ'כי הממוצע כ-132 ליטר מדי שנה. ממוצע הצריכה השנתי לנפש באוסטריה עומד על 106 ליטרים ובגרמניה על 107 ליטרים. דרך אגב, צריכת היין השנתית בישראל עומדת על כשמונה ליטר בממוצע לאדם בלבד.
עיקר שוק הבירה (75%) מורכב מבירות לאגר ממותגות המכילות כחמישה אחוזי אלכוהול. את פלח השוק הזה נהוג לסווג לשלוש קבוצות עיקריות: בירות מיינסטרים, מותגי פרימיום בינלאומיים ובירות לאגר מיובאות. בירות הבוטיק הישראליות והבירות המיוחדות המיובאות מהוות רק שבעה עד שמונה אחוזים מהצריכה.
כדי לקבל תמונה מצב עדכנית בנוגע לשוק הבירות הישראלי מאלו שנמצאים בשטח, תפסנו לשיחה את שי לוי, הבעלים של רשת הפאבים האיריים
Murphy's.
האם אתה מרגיש שבשנים האחרונות קיימת דרישה גוברת והולכת לבירות בוטיק ישראליות?
"בירות הבוטיק הישראליות מהוות נתח זעום מתצרוכת הבירה בישראל, ולמעשה טרם נתקלתי בלקוח שהתעניין בנוגע לבירת בוטיק באופן ספציפי. למרות זאת, אני דואג להחזיק באופן קבוע לפחות שני מותגים של בירת בוטיק ישראלית כי אני אוהב להרחיב את האופקים של הקהל שלי ב-Murphy's, לתת מענה למי שמעוניין להתוודע לבירות שלא נמצאות במיינסטרים ומעבר לכל זה – אני לגמרי בעד לפרגן לתעשיית הבירות המקומית שעוד נמצאת בחיתוליה."
בתור מי שחי את התחום כבר לא מעט שנים, האם מבחינתך חלו שינויים בהרגלי צריכת הבירה של הישראלי המצוי?
"בהחלט כן וניתן לראות את השינויים הרבים בלא מעט אספקטים. במרפי'ס ואני יודע שגם במקומות אחרים יותר נשים שותות בירה מבעבר. בנוסף, אנשים שפעם היו מזמינים קוקטייל, שתיה קלה או ליקר, בוחרים להזמין היום בירה ומעבר לכך גם אלו שהזמינו בעבר בירה כעניין שבשגרה, מזמינים היום יותר כוסות פר יציאה. שים לב למשל למה שקורה היום במסעדות: אם עד לפני עשור יכולת למצוא בתפריט האלכוהול בעיקר אפרטיפים, דג'סטיפים, וויסקי ויין, הרי שהיום כל מסעדה שמכבדת את עצמה דואגת להחזיק לכל הפחות ברז או שניים של בירה מהחבית. זה מעיד על הביקוש הגבוה ועל המעמד החדש של הבירה."
היית אומר שהקהל הישראלי מתקרב לקהל האירופאי בצעדי ענק מבחינת היקפי הצריכה?
"לא. עם כל הכבוד לזה שאנחנו צורכים היום יותר בירה מאי פעם, הבירה לא מהווה חלק מהתרבות שלנו ומההרגלים שלנו. נסה לפתוח בקבוק בירה בשעות הצהריים או חלילה בבוקר ולראות איך מסתכלים עליך הסובבים. באנגליה, גרמניה או צ'כיה למשל, מאוד מקובל לסיים לעבוד בשעה ארבע וללכת ישר לפאב השכונתי כדי להירגע קצת מיום העבודה על כמה כוסות בירה. בארץ אנחנו רחוקים שנות אור מהמציאות הזו".
ובכל זאת, אפשר לחלום.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת