כמו בחו"ל: המעדנייה של גולדשטיין

היה לי חלום לפתוח מעדנייה. באמת. אלבש חולצת שף לבנה, חשבתי, ויהיה לי כובע טבחים מפואר, ויטרינת הקירור תהיה מלאה במיני תבשילים מגוונים, טריים וצבעוניים, וכל אחד יוכל לבחור לו את התבשיל הכי סקסי בעיניו.

באמת שיכולתי ברגעים מסוימים לעצום את עיניי וממש להריח את קציצות הדג ברוטב. כשהחלום הזה עוד היה רלוונטי נדדתי בארץ וביקרתי בהמון מקומות עם קונספט כזה. איך לומר זאת בעדינות? מעצמת מעדניות אנחנו לא. בטח לא בהשוואה לתרבות הדלי'ס האמריקאית. ובכל זאת, היו מקומות שהשאירו בי חותם, ואל המרשים ביניהם חזרתי השבוע - המעדנייה של גולדשטיין בצומת סביון.

אם אתם לא מתגוררים בבקעת אונו והחלטתם לקפוץ לגולדשטיין, חשוב שתדעו לאן אתם באים. הייחוד של גולדשטיין טמון באמת של המקום. האמת הזו היא שעושה שם טראפיק היסטרי כל צהריים וממלאת את כל מקומות הישיבה. האמת הזו מייצרת תורים של לקוחות קבועים שבאים לקנות אוכל הביתה.

מקום עם אמירה
אני אסביר. מה שאתם מקבלים בגולדשטיין מרגיש כמו החוויה הכי אמיתית שאלירן, השף והבעלים, יכול לתת. המקום מעוצב ברישול לא מוסתר, אסופת מדפים אקלקטיים מחומרי גלם משתנים, ריהוט סטנדרטי והדוגמאות עוד רבות. אפשר להתעלם מזה, ואפשר להבין שיש בכך אמירה, והיא פשוטה: בגולדשטיין תאכלו את האוכל הכי טעים שאלירן יודע לבשל, ואו-הו, הוא בהחלט יודע. כל השאר בגדר מותרות. כך לפחות אני פירשתי את זה. למה? כי מי שיודע להכין כל יום אין סוף סוגי תבשילים ברמת מורכבות שונה עם מאות חומרי גלם, להגיע לתוצר מעולה שישמור לו על קהל לקוחות נאמן כל כך לאורך זמן, בטוח מבין שאפשר לעצב אחרת, ובוחר לא לעשות את זה. ואם תשאלו אותי, האמירה הזו לא פחות מגאונית.

אז התיישבתי בגולדשטיין לבדי. באתי לצהריים בגפי, מה שמחד מנקה לי את הראש ומאידך מאפשר לי להתרכז באמת ובתמים באוכל במקום בפרטנר שמולי. בגולדשטיין מוצעות עסקיות צהריים משתלמות, ובחרתי בשמחה אחת מהן. התלבטתי בין מנת הגולש ההונגרי בפפריקה ספרדית (84 שקלים) לבין נקניקיית הצ'וריסוס המעושנת (58 שקלים). בסוף בחרתי בצ'וריסוס. הזמנתי אותה לא לפני שחיסלתי את מבחר הסלטונים הקטנים שהוגשו לי והיו כולם בדרגות הנושקית לשלמות, לא פחות. היתה שם איקרה מעולה, חיטה עם עדשים חומות, חצילים בטחינה, מטיאס כבוש, כרוב אסייתי ועוד מטעמים.


מבית המעשנת
הצ'וריסוס היה מרשים בגודלו ולא נפל מהציפיות שיצרו אצלי הסלטים. המעשנת המוצבת בחצר של גולדשטיין עשתה את עבודתה היטב וניכר היה שהנקניקייה עברה דרכה. לצד הנקניקייה הפציעו ירקות קלויים לבקשתי והיו גם הם מדויקים במרקמם וטעימים במיוחד.

הייתי שבע מדי לקינוח, וזו לא היתה החלטה קלה. המתוקים מתקיימים בגולדשטיין בויטרינות כחלק אינטגרלי מהמאורע הקולינארי הכללי, מה שגורם ללקוח לפנטז על עוגות השוקולד כשהוא עוד בחור לעצמו את התוספת לקציצות הבשר.

כך יצא שב-58 שקלים אכלתי ארוחה מלאה שכוללת מבחר גדול של סלטים, שתייה ומנה עיקרית.

האמת הזו, האותנטיות הנדירה הזו, עובדת עליי מצוין. מסתבר שגם על עשרות הסועדים שגודשים את גולדשטיין כל צהריים. הטעם המצוין של כל מה שבוחרים שם כמובן מסייע. אז הנה, אם אתם לא תושבי ביקעת אונו ומתכוונים לבקר במקום, אתם בהחלט מבינים לקראת מה אתם באים. ואם אתם כן תושבי המקום, אתם בטוח לא צריכים אותי, אין לי ספק שאת המקום המצוין הזה אתם כבר מכירים לבד.

כמה זה עולה לנו:
נקניקיית צ'וריסוס, כולל סלטים – 58 שקלים

המעדנייה של גולדשטיין, דרך חטיבת אלכסנדרוני 201, קריית אונו. 053-7103207

* הכותב היה אורח המקום

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי