רומנטיקה בנמל קיסריה: לימאני ביסטרו

בלילה גשום של שלהי ינואר התחשק לנו משהו טעים ורומנטי. בימים טרופים אלו, שבהם בדרך כלל מתחשק לנו רק לישון או לריב או לדבר על ילדים או כביסות, קפצנו על ההזדמנות בה יש בייביסיטר וחשק לחיות, ושמנו פעמינו לעבר המקום הכי רומנטי שאנחנו מכירים - נמל קיסריה.

בנמל הזה הכל קורה: זוגות מתחתנים, תיירים מטיילים, מעריצים הלומי הופעות מסתובבים, זיכרונות עתיקים משתקפים בכל אבן. כאן התחתנו, ולכאן אנחנו חוזרים בלילות קרים וחמים כשבא לנו קצת רומנטיקה ואוכל טעים. נמל קיסריה כבר מזמן הפך למעוז קולינארי מסקרן ביותר, והפעם דגמנו את לימאני - שפירושו נמל ביוונית, והוא ביסטרו רומנטי בנקודה הכי יפה של הנמל.

כדרכם של היוונים 
בחוץ היה קר, הרוח שרקה, ובלימאני ביסטרו היה חם. האוירה היתה חמימה, העיצוב מוקפד ומלא סטייל, והתיירים שמילאו את השולחנות הפכו את התחושה באוויר לכזאת של ביקור קצרצר בחו"ל.
בלימאני התנהג כיווני, ולכן פתחנו את הארוחה עם סיגר יווני במילוי פטה, עגבניות מיובשות ופיסטוקים על יוגורט נענע. היתה זו מנה מהאגדות: מלאת טעמים וצבעים, פריכה במידה הנכונה ומלאת תוכן. ואפילו בלי בשר, מי היה מאמין.

אחר כך טעמנו חציל קלוי על טחינת פלפלים ועלי זעתר. אז נכון שזו כבר מנה שמיצתה את עצמה בערך בכל מסעדות הארץ, אבל כשהיא טובה, היא מקור לעונג צרוף: החציל היה בשרני ביותר, וטחינת הפלפלים היתה ממזרית מאין כמוה.

מנת החציל דרשה גם הזמנה של מנת לחם. תמיד בשלב הלחם אני מתמלאת חששות. משום מה מסעדות רבות מאכזבות אותי דווקא בגזרה הזאת, אבל לימאני חזרה והפתיעה גם כאן. פרוסות לחם עבות ומלאות דגנים, כל ביס היה הפתעה פריכה ומתפצפצת, ובצד חמאה וזיתים טריים. כמעט ויכולתי לסיים בזאת את הארוחה.

אבל אל דאגה. לא אשאיר אתכם נטולי רשמים בעניין המנה העיקרית כמובן, שהרי לשם כך התכנסנו כולנו. זה, וקצת רומנטיקה.

הפולנטה שכבשה אותי
מוסקה יוונית שהכילה שכבות חציל, ראגו בקר ועגבניות עם רוטב בשמל וקשקבל כבשה את השולחן בסערה מיד לאחר המנות הראשונות. היתה זו מנה ענקית, שכל כך התאימה ללילה החורפי הזה. אין כמו שכבות קשקבל ובשמל שבאות במגע עם בשר ועגבניות כדי לחמם את הלב ולרפד את הקיבה.

כמעט לא היה לנו כח למנת פילה המוסר עם הפולנטה. גם היא היתה מנה גדולה כמו קודמותיה, ולא תאמינו, אבל הגנן קם והיכה את המלפפון: עם כל הכבוד לדג, הפולנטה גנבה כאן את ההצגה - ובגדול. מי היה מאמין שאי שם בפאתי קיסריה מתחבאת לה הפולנטה המושלמת? וכידוע, יש לח"מ דוקטורט בנושאי פולנטה במיטב המסעדות השף הישראליות. הפולנטה היתה מדוייקת, עשויה מהמון חמאה ותירס טרי. ביצוע מושלם. גם פילה הדג היה משובח, אבל, כאמור, אחותו הפולנטה הצליחה לגבור עליו.

בין מנה למנה לא ויתרנו על קנקן סנגריה חמה שהוסיף לאווירה הרותחת, ופתאום - לאור נרות ונמל קיסריה - כמעט הצלחנו להיזכר שפעם ממש דיברנו, לא רק במברקים ובניהול פרויקטים שקשורים לילדים וכביסות. כנראה אנחנו צריכים לצאת יותר. או לריב פחות.

קינחנו בפאי אגסים ושקדים שהוגש עם כדור גלידה (להבא עדיף קצפת), וסיכמנו שבאביב שתיכף מגיע, אנחנו באים ללימאני שוב. שילוב של שמש, נמל קיסריה ופולנטה אלוהית חייב להשיב אותנו לכאן בהקדם.

חשבון בבקשה:
סיגר יווני: 39 שקלים
חציל קלוי על טחינת פלפלים: 42 שקלים
לחם עם זיתים: 19 שקלים
מוסקה: 68 שקלים
פילה מוסר עם פולנטה וירקות צלויים: 114 שקלים
קנקן סנגריה: 77 שקלים
פאי אגסים ושקדים: 42 שקלים
שורה תחתונה: 401 שקלים לארוחה זוגית מלאה

לימאני ביסטרו, נמל קיסריה. 04-6100022

* הכותבת היתה אורחת המקום

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי