תל אביב פינת מנהטן בריפאבליק

מאז שעזבנו את תל אביב אהובתנו, לפני 3 שנים וקצת, ירדנו במשקל. מחד, זה משמח את ארון הבגדים; מאידך, זה קצת מדכא את הנפש. עם כל הכבוד לאזור השרון שאליו עברנו, היצע המסעדות האיכותיות בו לא יכול להתקרב לזה של תל אביב. לזכותנו ייאמר שלא התייאשנו. בדקנו תחת כל עץ הרצלייני רענן, ביקרנו כמעט בכל מסעדה חדשה שנפתחה באזור השרון, ומסקנתנו היתה: גם אם יש כמה מסעדות מוצלחות, בשורת תל אביב - ויש כזה דבר - עדיין לא הגיעה למחוזותינו. 

יש השתדלויות, יש ניסיונות לא רעים, אבל עדיין נאלצנו להדרים לעיר הגדולה כשרצינו שילוב של אווירת בילוי עם שירות מדויק ואוכל לא פחות ממשובח. לא בינוני, לא נחמד, לא חביב. רצינו אוכל מצוין. כזה שמעיף אותך באוויר.

בר מטורף, כמו במנהטן
אמנם התחלנו מהסוף את הכתבה הזאת, כי אתם בוודאי מנחשים שהשבוע כבר הגענו אל הנחלה, אבל הבשורה כה מהדהדת, שלא אכפת היה לי לעשות לכם ספוילר. השבוע באמת ובתמים הרגשנו שחצינו את הכביש ואנחנו כבר בתל אביב. בדיזנגוף, באבן גבירול, בשרונה - איפה שתרצו. הדיוק, החשיבה על הפרטים, קטנים וגדולים - כל אלו ניבטים מכל פינה בריפאבליק שבהוד השרון. היא לא מפונפנת ומעונבת, והיא בוודאי לא בר אפלולי וקודר. היא רחבת ידיים, מוארת, ניו יורקית, תל אביבית, עם בר מטורף שלא היה מבייש אף בר נודע בגזרת תל אביב מנהטן. אפילו השירותים הם פינוק. 

ואז התחלתי לחשוש. המקום נראה מבטיח מדי. מה יהיה עם האוכל? פעמים לא מעטות היחס בין רמת האוכל לעיצוב המסעדה לא תואם. התפללתי שלא כך הפעם. האספרגוס בגריל שישב על פונדו פרמז'ן, עם קראמבל שקדים ושמן אגוזים, התחיל כבר להרגיע אותי. נכון שקשה לטעות עם ירק הקסם הזה, אבל פונדו הפרמז'ן ששכן מתחתיו כבר הראה שהיד של השף אסף זילברשטיין (מקבוצת נואר וסבסטיאן לשעבר) החלה לתת אותותיה. מנה ראשונה של טונה אדומה צרובה, שנחה על אטריות שעועית, מלפפונים, אצות וואקמה ושומשום היתה כה מענגת, עד שכבר עשתה לי חשק להגיע לעיקריות.

קוקטיילים סומנו
רגע לפני השקנו כוסיות עם סנגרייה רוזה: אגסים מבושלים ביין רוזה, הדרים, קינמון ותבלינים. כל הנ"ל מוגש עם קרח ויין מבעבע. תמהיל מוצלח לפתיחת ארוחה. תפריט הקוקטיילים והאלכוהול בכלל רווי אפשרויות, והדילמה לא פשוטה. נראה לי שבחרנו נכון, אבל סימנתי לי כמה קוקטיילים כבר לפעם הבאה.

בין לבין, לא יכולתי שלא להבחין בפרטים הקטנים. סמל הסוס של המסעדה, הלוגו המזמין "Be my guest"', המפיות, הצלחות, הסכו"ם - הכל כאן FINE. מלא סטייל ושיק. הייתי ממשיכה להתפייט לו בשלב זה פי לא היה מלא כבר בריזוטו פירות הים. כמעט שלא הזמנתי אותו, שכן חששתי מכבדותה של המנה. המלצרית כל כך המליצה, שנכנעתי, ומזל שכך. ריזוטו איטלקי אמיתי, כמות נאה של פירות ים ולא דוגמית כמו שרבים אוהבים להגיש, ואפילו לא הרגשתי כבדות, כהרגלי לאחר ריזוטו. 

מנת הספיישל שבקרוב תיכנס לתפריט החורף הוזמנה על ידי בן הזוג. אני כבר לא כל כך נשמתי בשלב זה. מדובר בטורטליני בקרם ארטישוק עם ירקות שורש ופרמז'ן, ברוטב שמנת עם פסטו ירוקים, אספרגוס ושקדים קלויים. אותי המנה הזאת איבדה כבר בשלב ה"פסטו", כיוון שבזיליקום ואנוכי לא מסתדרים מי יודע מה, לכן הצהרתי קבל עם ובן זוג כי את המנה הזו הוא יאכל לבדו. אז הצהרתי. מזל שלא חתמתי בנוכחות עו"ד. שני ביסים בבצק האיכותי הזה ושכחתי שהבטחתי שסיימתי להיום. לא היה ספק שהבצק מוכן כאן במקום, ושהטורטליני הללו הינם מלאכת מחשבת.

התרגשות של מתוק
אבל אם חשבתם שסיימתי להתרגש בערב הזה - טעיתם. קינוח המילפיי (קרמשניט בפי משפחתי) הוא בין האהובים עליי בתבל. למעשה, מילפיי וברד פודינג הם כנראה שני המאכלים שאקח עמי לאי בודד ואתנחם בזרועותיהם כשהעולם יתפוצץ. למרות אהבתי הקרמשניטית, נדיר שמכינים אותה בצורה שגורמת לי להתרגש. ישנה רק מסעדה אחת בתל אביב שהצליחה להפיל אותי מהכיסא במילפיי שלה, ואז הגיע המילפיי של ריפאבליק והשאיר אותי חסרת מילים. מילא שהמנה הזאת יפהפייה ונראית כמו ציור, היא היתה כל כך טעימה שרציתי לטבוע בתוכה. היא לא מותקנת כאן בצורה הקונבנציונלית של שכבות וביניהן קרם, אלא עיגולי בצק עלים שנחים להם מעל קרם וניל, שנטילי ופטל טרי. 

אז תל אביב נחתה בהוד השרון, אפילו קצת ניו יורק. מעכשיו נוכל לחסוך בשעות בייביסיטר ולנסוע רק נסיעה קצרה עד המילפיי הכי טעים בארץ.

אגב, ריפאבליק פתוחה בין השעות 12:00-24:00 בימים א'-ה' וגם בשבת, כך ששווה לבוא גם לדרינק קטן ונשנוש לילי. ביום ו' פתוח מהשעה 18:00 עד 24:00.

חשבון בבקשה:
סנגריה רוזה: 39 ₪
אספרגוס בגריל: 48 ₪
טונה צרובה: 58 ₪
טורטליני ארטישוק: 72 ₪
ריזוטו פירות ים: 96 ₪
מילפיי: 42 ₪
סה"כ: 355 ₪ לארוחה זוגית מעולה

ריפאבליק, הנגר 24, הוד השרון. 053-9377427

* הכותבת הוזמנה להיות אורחת המקום

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי