אשדוד התקשרה אצלי מאז ומעולם עם נופש ועם החיים הטובים. כנראה שזה התחיל בילדות, תחילת שנות השמונים, בעודני ילד ירושלמי מלא וחיוור, שהידע שלו בשחייה נלמד פחות או יותר בהתכתבות. פעם בשנה היינו נוסעים לסופ"ש ארוך אצל הדודים באשדוד. דודניי האשדודים תמיד נראו לי שחומים, חייכנים וזריזים, ילדי שמש אמיתיים. הם שחו בין הגלים כאילו היו דולפינים צעירים.
אני זוכר את הגברים יושבים בגופייה לבנה על כסא פלסטיק שנאנק במאמץ תחת המשקל, בידיהם כוס בירה נשר או גולדסטאר, כי זה מה שהיה אז, ומשחררים את הכרס לחופשי. מאז, חקוקים החופים של אשדוד בזיכרוני כפיסות חופש וים. וכעת אני, אב לזאטוטים אנרגטיים אוהבי מרחב וחול, אוהב לחזור לחופים האשדודיים הנקיים ולתת לצאצאי לטעום מזיכרונות החופש שלי.
העגלה נוסעת
גם אם הים הוא אותו ים, אשדוד שינתה פניה ללא היכר. מעיר נמל נשכחת הפכה תוך עשור או שניים למרכז תרבות מוביל, המתפאר ברחובות רחבים ומטופחים, תיאטראות, קונסרבטוריון, פארקים ושפע מסעדות מכל גווני הקשת. אשר את סיפורה של אחת, ארמיס, אספר פה.
ארמיס, מסעדת חוף הקרויה על שם אחד המוסקטרים מספרו המיתולוגי של אלכסנדר דיומא, התחילה את דרכה כמסעדה צרפתית. עם דק עץ ענק מול הים ומקום ל-250 אנשים, והיכל פנימי גדול, זו אחת המסעדות המרשימות. זה גם מקום אידיאלי לעריכת אירועים גדולים וקטנים. לאחרונה התקבלה החלטה אמיצה לשנות את פניה של המסעדה, ולנווט את סגנון המטבח מכיוון הפיין-דיינינג הצרפתי לאזימוט יותר ים תיכוני וקליל, ובכך להתאים טוב ותר בין המיקום הנדיר לבין הסגנון.
הגעתי למסעדה עם חברי הטוב משכבר הימים, ירושלמי וחובב בשר מושבע. התיישבנו על דק העץ הכביר, בשורה הראשונה לים. מלצרית קיבלה את פנינו בנעימים, שלפה בזריזות תפריט וחזרה לבר עם הזמנתנו לחצי ליטר קרסלברג (32 ש"ח) לחם הבית (15 ש"ח) וחציל בלאדי (35 ש"ח). עם השלוק הראשון והעקצוץ המהנה של הבועות בשפתי נזכרתי בימים הרחוקים, ובמצמוץ השפתיים הרם שהשתלב בלגימת הבירה של אבי. מצמצתי גם אני, נהנה מן החברה הטובה ומן המשקה המרענן. זינבתי פיסת לחם טרי לנגב ממנת חציל הבלאדי, אשר הוגש כשהוא ערום מקליפתו עם טחינה רעננה, שמן זית, קוביות עגבנייה קצוצה ועשבים.
מנה מנצחת
לאחת שהיטבנו את ליבנו וריפדנו את קיבתנו, חזרנו לתפריט והזמנו אראמ-ווינגס, כנפיים בתיבול הבית (40 ש"ח) ומניפות אנטריקוט (88 ש"ח). הכנפיים הגיעו ראשונות, מסודרות כמו חיילים על צלחת ארוכה, מתובלות היטב ברוטב מתוק חריף, שום ועשבי תיבול. הטעמים החזקים והקריספיות השתלבו נפלא עם הבירה.
מניפות האנטריקוט הן בוודאי הדרך הנכונה להגיש סטייק במסעדת חוף. נתח הבשר המשובח נפרס לפרוסות דקות, כמו שקצבים אוהבים להכין לעצמם, שנצרבו על גריל לוהט והוגשו על צלחת רחבה לצד תפוח אדמה אפוי. יאמי! לעסנו את הבשר הטעים בלעיסות נלהבות, וכשסיימנו הרמנו 'לחיים' על הכיפאק עם כוסית מחייה אשכוליות (12 ש"ח). תחתיות באוויר!
חשבון בבקשה
ישבנו עוד שעה ארוכה, מדברים על החיים, על המשפחה ועל הקריירה, הזדמנות נפלאה לפתיחת לבבות ולהשלמת פערים. שבעים ומרוצים, כמות נכונה של אלכוהול בעורקים, נהנינו מרחש הגלים ברקע, מן האוויר המלוח, מן השלווה. במילים אחרות, ארמיס היא מסעדת החוף שלנו באשדוד. עוד הוספנו להזמנה קינוח טעים שנקרא 'קינדר-בואנו' שהורכב מקרם שוקולד ונוגט על תחתית קריספית של מרנג, אגוזי לוז ושוקולד בציפוי של גנאש שוקולד מריר (40 ש"ח).
חצי ליטר קרסלברג: 32 ש"ח
לחם הבית: 15 ש"ח
חציל בלאדי: 35 ש"ח
כנפיים בתיבול הבית: 40 ש"ח
מניפות אנטריקוט: 88 ש"ח
צ'ייסר מחייה אשכוליות: 12 ש"ח
קינוח קינדר בואנו: 40 ש"ח
סה"כ: 264 שקלים לשני אנשים
ארמיס, חוף לידו 1, אשדוד. 053-9387682
* הכותב הוזמן להיות אורח המקום
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת