מסעדת שמוליק כהן: אוכל משובח משנת 1936

בואו נדבר קצת על האוכל של אמא. או ליתר דיוק - על אמא ועל אוכל. אני דומה לאמא שלי בלא מעט מאפיינים, חיצוניים ופנימיים, אבל את חיבתי הרבה לאוכל ולמסעדות נראה שלא קיבלתי ממנה. היא בשלנית מעולה, והיא לא תתנגד להזמנה למסעדה, אבל אין בה את התשוקה לאוכל שלי יש, וגם לא את הנכונות להשקיע בתשוקה הזו זמן וכסף. עם זאת, יש דבר אחד שבטוח קיבלתי מאמא שלי בהקשר הזה, והוא הנטייה לא להזמין במסעדות אוכל שאפשר להכין בבית. "שמוליק כהן" בהחלט הפתיעה אותי מהבחינה הזו. לכאורה, בתפריט המזרח-אירופאי שלה יש מנות רבות שאני מכירה מהבית. בפועל, גם את המנות המוכרות יותר אני שמחה שהזמנתי.

נוסדה בשנת 1936
אבל אולי לא הייתי צריכה להיות כה מופתעת. אחרי הכל, המסעדה קיימת כבר למעלה מ-80 שנה, כך שלמשפחת כהן היה שפע של זמן להביא את האוכל שלהם לדרגת שלמות. המסעדה הוקמה ב-1936, ומאז ועד היום, המסעדה מנוהלת על ידי אותה משפחה. היא הוקמה על ידי רבקה, אימו של שמוליק, אשר ניהלה והפעילה את המסעדה לצד בנה ואשתו, כרמלה. הזוג העביר בשלב מסוים את המושכות לביתם, ציפי רוזין, אשר עד היום מובילה ביד רמה את מלאכת הבישולים. ציפי צירפה לעושים במלאכה את בנה, תומר, וכך הגענו ל-4 דורות במסעדה, והיד עוד נטויה.

טוב, סיימנו עם ההיסטוריה, בואו נדבר על ההווה. המסעדה פתוחה בכל יום מימות השבוע, החל משעות הצהרים ועד הלילה, פרט לימים שבת וראשון (המסעדה כשרה למהדרין). ארוחות עסקיות מוגשות בימים א’ – ה’ בין השעות 12:00- 17:00 (98 שקלים למגוון סלטים, מנה עיקרית, מנה אחרונה, לימונדה ואפילו כוסית וודקה לימון תוצרת הבית).

קהל הסועדים מגוון, ונע מחובשי כיפות שמחפשים מקום לאכול בו אוכל כשר ברמה גבוהה, דרך אנשים שמתגעגעים לאוכל של אמא, תיירים שמחפשים אוכל שמייצג את ישראל – הרי אין באמת סיבה שחומוס ופלאפל ייחשבו כמייצגים אותנו נאמנה יותר מאוכל יהודי מזרח-אירופאי – ועד ל"סתם" חובבי אוכל טוב.
חלל המסעדה נעים ומזמין, ומקושט בשלל ציורים, תמונות של סועדים ידועים, ואף יצירות אמנות פרי ידיהם של אותם סועדים. למשל, מפות רקומות שמנשה קדישמן צייר עליהן בסגנון האופייני לו. המקום לא גדול, אך מאוד חמים, ויתאים לארוחה משפחתית ומפגש חברים, אך אולי פחות לדייט רומנטי, אם כי זה יכול להיות לוקיישן מקורי לאירוע כזה.

מתחילים עם כבד קצוץ וגפילטע פיש
התפריט ממוקד, כאמור, באוכל יהודי מזרח-אירופאי (שורשי המשפחה בליטא), אך מי שחשב שבשל כך ההיצע מצומצם, כדאי לו מאוד להגיע למסעדה ולהיווכח במו עיניו ופיו שזהו מטבח עשיר ומגוון. א' (או דוקטור א', כדי שהאמא היהודיה שלו תהיה מרוצה) ואנוכי התקשינו לבחור, ורותם, המלצרית הנחמדה שלנו, הרגיעה אותנו: "אנחנו פולנים מהסוג שמרשה להשאיר מהצלחת". אז החלטנו להזמין הכל מהכל. התחלנו עם  מבחר סלטים (23 ₪ לסועד, מוגשים עם לחם וחמוצים), גפילטע פיש (26 ₪), כבד קצוץ (34 ₪), סלט ביצים עם גריוועלך (אשאיר לכם לגלות מה זה בדיוק, אבל אספר שזה טעים מ-א-ד, ותוספת נהדרת לסלט ביצים; 34 ₪), וקרעפלך מטוגן (35 ₪). כל מה שהונח לפנינו היה עשיר בטעם ונאכל בתיאבון רב. בהחלט הורגש שהכל מוכן במקום, ונשען על שנים ארוכות של ניסיון במטבח.

לא עמדנו בפיתוי וחלקנו גם מרק עם קרעפלך, אטריות וקניידלך (38 ₪), שהיה גם הוא מוצלח. למנות עיקריות הזמנו, בהמלצתה של רותם, קלופס (קציצות בשר מבושלות; 94 ₪), גולאש (96 ₪) ושניצל עגל וינאי (96 ₪). הכל היה טעים, אבל הגולאש היה לא פחות ממצוין, בפני עצמו ועם הפירה שהוגש איתו.

קומפוט כבר ניסיתם?
גם את אגף הקינוחים לא קיפחנו, וטעמנו מכל מה שיש ל"שמוליק" להציע. ארוחה אשכנזית לא נגמרת בלי קומפוט (27 ₪), וכמובן, קיגל (31 ₪), ולאלה התווסף גם מוס שוקולד וחלבה מתוק-מתוק (27 ₪),
א' ואני סיימנו את הערב שבעים ומרוצים, והסכמנו בינינו שבעוד הרבה מסעדות מנסות לייצר אווירה של חו"ל בארץ, "שמוליק כהן" מביאה את המסורת הביתית לקדמת הבמה/מסעדה. אז נהדר שיש גם מסעדות כאלה, שנותנות לאוכל היהודי המזרח-אירופאי את הכבוד הראוי, ומאפשרות לכל המעוניין ליהנות ממנו. ואני מקווה שהצלחתי לעניין כמה סקפטיים.

שמוליק כהן, הרצל 146, תל אביב. 053-9440050

* הכותבת הוזמנה להיות אורחת המקום

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי