דוגמים את המטבח הגרוזיני בראצ'ה

אני מאמינה גדולה בטענה שחוויה קולינרית עולה על סך טעמיה. כלומר, אוכל טוב אינו מספיק בשביל להוות חוויה מוצלחת. בשביל אחת כזו, צריך ליהנות גם מהאווירה, ההגשה, הסביבה וכהנה וכהנה. על ראצ'ה, המסעדה הגרוזינית שהגיעה לפני קצת יותר משנתיים מירושלים לתל אביב, שמעתי טובות בהקשר של כל אלה, אז מ' הרומנטיקן ואנוכי הגענו מוכנים לחוויה.

מה שלא הגענו מוכנים אליו, הוא שהחוויה בראצ'ה היא גם בראש ובראשונה תוצאה של הכוח המניע שמאחוריה - לילי בן שלום ומשפחתה. מאחורי הסירים ניצב אחיה של לילי, ישראל, שתרומתו להנאה משמעותית כמובן, אבל לילי היא ללא ספק הפנים, הרוח והנשמה של המסעדה השמחה והמשמחת הזו. היא עוברת בין השולחנות, דורשת בשלום הסועדים, מרעיפה מקסמה האישי השופע, מסבירה, משעשעת ומשקה, וכל זאת בחן ובקלילות מעוררי הערכה, שלא לומר אף קנאה.

חצי שולחן
אבל בואו נדבר קצת גם על האוכל, כי בכל זאת, לא רק כיף בראצ'ה, גם טעים שם. בהנחיית הצוות, וכפי שמצוין מפורשות בתפריט – "במטבח הגרוזיני נהוג לפתוח את הארוחה עם מבחר סלטים גדול ומאפי העדה". אז כך עשינו. מכיוון שהיינו רק שנינו, הסתפקנו ב"חצי שולחן" (135 ₪). חיש מהר הונחו לפנינו ואזיס טולמה (עלי מנגולד ממולאים באורז ומבושלים ברימונים), קינדזמרי עוף (רצועות חזה עוף ברוטב אגוזים), צ'רחלי (קוביות סלק עם אגוזים וירוקים), גלילות חצילים במילוי מחית אגוזים, ושוטיס פורי (לחם הבית). כל השפע הזה היה טעים, אך עלי המנגולד הממולאים היו מעדן מיוחד, וגלילות החצילים היו מענגות.

פרק המאפים היווה אתגר, משום שחובבת פחמימות שהיא אני התקשתה להחליט במה לבחור. הפגנתי איפוק והסתפקנו בשני סוגים:  צי'בורקי (48 ₪; סהרונים פריכים ממולאים בבשר בקר), ובליני (40 ₪; פנקייק גרוזיני ממולא חלקי פנים ובצלים). שניהם היו פריכים, עסיסיים וטעימים במידה שווה ומושלמת.

סביב הקדירה 
לא ידענו אלו מנות עיקריות להזמין, אז לילי סייעה בידינו, וכיוונה אותנו למספר מנות שלדבריה הן קלאסיקה: סליאנקה (84 ₪; קדירת עגל במבחר ירקות עשיר), שצ'אמאדי (84 ₪; קדירת עגל ברכז שזיפים בתיבול גרוזיני) ובקוריאני (86 ₪; קבב כבש). תבשילי הקדירה היו מחממים ומנחמים, התאימו בדיוק למזג האוויר הסוער שהחל להיבנות בחוץ, וטעמם היה זר ומעניין במידה טובה. הקבב היה מוכר יותר, אך טעים לא פחות. 

את הארוחה ליווינו עם כוס של אלון - בלנד מוצלח של יקב הרי גליל (40 ₪), שלא הייתי טורחת להזכיר כך מפורשות אלמלא הכוס השניה היתה של יין גרוזיני שהתמזל מזלנו וקיבלנו אותה לפנים משורת הדין בכוס (35 ₪), משום שעל פי רוב הוא מוגש רק בבקבוקים האותנטיים והיפהפיים בהם הוא מגיע כל הדרך מגיאורגיה. היין הזה היה עשיר, פירותי ובן לוויה מושלם לאוכל. זה כאילו הם הגיעו מאותו חבל ארץ. קטע!

בצער רב הגענו אל סופו של הערב המקסים שהעברנו בראצ'ה, אך לפני שאקנח בתיאור הקינוח, אזכיר גם את המבנה היפה והאותנטי הזה שבנווה צדק, והעיצוב הרומנטי, שהופכים את המסעדה ללוקיישן אידיאלי לדייטים או לסתם ערבים זוגיים של זוג הורים טריים שסבא וסבתא התנדבו להשגיח על תינוקם הנם את שנת הלילה שלו במתיקות כה רבה (סיפור אמיתי). כמו כן אציין שהמקום מתאים מאוד לאירועים או לארוחות מרובות משתתפים, שיכולות להיערך בחדר הפרטי רחב הידיים שבירכתיי המסעדה.


וכמובטח, קינוח – גם פה סמכנו על לילי, שבחרה בשבילנו בללה (58 ₪; בלינצ'ס גרוזיני ממולא בשוקולד, אגוזים וצימוקים), וכך חתמה את החוויה המהוללת בראצ'ה.

חשבון בבקשה:
חצי שולחן – 135 ₪
בליני – 40 ₪
סליאנקה - 84 ₪
שצ'אמאדי - 84 ₪
בקוריאני - 86 ₪
ללה - 58 ₪
כוס גליל אלון – 40 ₪
כוס יין גרוזיני – 35 ₪
סה"כ – 562 ₪ לזוג סועדים

ראצ'ה, אחד העם 1, תל אביב. 053-9387707

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי