אמורה מיו: מחדשים נדרים

יש מוסדות קולינריים ותיקים בארץ, שלא משנה כמה מסעדות חדשות ייפתחו מסביבן, הן עדיין יישארו מוקד משיכה לסועדים חדשים וגם לקבועים ונאמנים. 

האיטלקיה הכי יפה בשכונה – אמורה מיו – היא אחת המסעדות האיטלקיות הכי פופולריות בתל אביב. הבעלים, שלומי וסוזאנה סלומון, שהו מספר שנים באיטליה ולמדו את רזי הבישול האיטלקי. 
סוזאנה, ילידת רומא, הביאה את האהבה למטבח המקומי, ועם השנים נוספו עוד סגנונות וטכניקות, עד שהתפריט באמורה מיו התגבש והתייצב לכדי שלמות. 

מהקל אל הכבד
נתחיל בסקירה קצרה של התפריט. הוא גדול ומגוון, וכל אחד ימצא כאן משהו שימשוך את לבו. יש כמובן  מנות פתיחה עם קלאסיקות כמו סלט פנצנלה, קפרזה וברוסקטות. פיצות על בסיס רוטב עגבניות וגם בלאנקות. פסטות וניוקי, שני סוגי ריזוטו וגם מנות בשריות. הפסטות, אגב, מחולקות לפי בסיס הרטבים – שמנת/עגבניות/שמן זית. 

את פנינו קיבל דקל, בנם של סוזאנה ושלומי, שנכנס לניהול המקום, ועזר לנו לבחור את המנות מתוך כל השפע הזה. 

התחלנו את הארוחה עם ברוסקטה פומודורו. על הברוסקטה, שעשויה מלחם קלוי עם שום, נחה מנה יפה של קוביות עגבניות עם בזיליקום ושמן זית. אין יותר מרענן מזה כמנה ראשונה. 
המשכנו עם סלט סיציליאני - מלפפונים, עגבניות, חסה, בצל סגול, זיתי קלמטה וקוביות פטה ברוטב שמן זית, לימון וחומץ בן יין משובח. הסלט חתוך גס, כל הירקות טריים, והרגשנו מוכנות למנות הכבדות יותר. 

מאוד רצינו לנסות פיצה, אבל בסוף החלטנו ללכת על פסטות וריזוטו. הזמנו ריזוטו פבריציו – פטריות שמפיניון, בצל, פרמז'ן, חמאה ופטרוזיליה. כשעושים ריזוטו כמו שצריך, הוא בעצם מנה לא כבדה מדי, והריזוטו כאן מושלם. 

אצל הדודה והדוד
המשכנו לציה ג'וליה – מנת פסטה משובחת של פנה בשמנת, חזה אווז מעושן, ריבת בצל וזעפרן. מנה לא קונבנציונלית באקלים המקומי, אבל אם אתם באים עם ראש פתוח, פסטה מתקתקה היא לגמרי שוס. החזה אווז וריבת הבצל כאילו נועדו לחיות ביחד באותה הצלחת. אמורה מיו לא מאכזבים גם כאן. המתיקות לא גבוהה מדי, וטעמי המנה מאוזנים. אגב, שמות המנות כאן מתחילים בציו וציה – דוד ודודה באיטלקית. חביב ביותר. 

אני באה ממשפחה חובבת כבדי עוף, אותם אוכלים אצלנו בכל מיני וריאציות. דווקא זו הקלאסית – כבדים על הגריל, עם בצל קלוי, עובדת בשבילי הכי טוב. כאן המנה מוגשת עם תפוחי אדמה וסלט ירוק. 
הכבדים עשו לנו חשק להמשיך במגמת הבשר, והזמנו טליאטה די מנזו - פרוסות סינטה בקר מיושן (כ - 250 גרם) על צלחת לוהטת עם רוקט, שמן זית ולימון. בשר טוב שנעשה בו טיפול נכון, לא צריך הרבה יותר מזה. פשוט תענוג. 

עכשיו בואו נהיה כנים. אחרי ארוחה כל כך גדולה מאוד קשה להשאיר מקום לקינוח. אבל אם לוקחים הפסקה קטנה וקצת מתאמצים, אפשר להכיל גם קצת מתוק. 

מגוון הקינוחים כאן גדול, אבל איך אפשר לוותר על מילפיי? פירוש השם הוא "אלף העלים". הקינוח מורכב מדפים של בצק עלים, וביניהם קרם פטיסייר ושקדים. מיומנות של שנים זקוקה כדי להגיע למילפיי טוב, וכאן הוא מצוין. 

אווירה
אל אמורה מיו הגענו בערב יום ראשון. היה כיף לראות שהמסעדה מלאה ביום שנחשב חלש בעולם המסעדות. כל שולחן שני חגג יום הולדת, והזיקוקים נשלחו מן המטבח אל הסועדים השמחים. זהו מקום שמח, מקום ביתי. האווירה ניכרת גם מעיצוב המקום. עם השנים נוספו על הקיר עוד ועוד אלמנטים, והתחושה היא של מוסד שראה עולם, וידע, הכיר ולמד. 

התפריט כה גדול, שגם אם תגיעו לכאן בכל שבוע, ייקח לכם הרבה מאוד זמן עד שתצליחו לנסות את כולו. במקום שבו פשוט יודעים לעשות את העבודה, לפנק את הסועד ולהקפיד על חומרי גלם טובים, ההנאה מובטחת. 

במהלך השבוע (ימים א'-ה') בין 12:00 ל-17:00 יש כאן עסקיות משתלמות, שמתחילות מ-62 שקלים. אנחנו ממשיכים להיות מאוהבים במסעדה הקסומה הזו. אם עדיין לא הייתם – ההפסד כולו שלכם.

חשבון בבקשה:
ברוסקטה פומודורו – 32 שקלים
סלט סיציליאני – 52 שקלים
ציו פבריציו – 66 שקלים
ציה ג'וליה – 66 שקלים
כבד על הגריל – 84 שקלים
טליאטה די מנזו – 95 שקלים
מילפיי – 39 שקלים
סה"כ: 434 שקלים לזוג

אמורה מיו, אבן גבירול 100, תל אביב. 03-5244040

* הכותבת הוזמנה להיות אורחת המקום

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי