מלכה לערב אחד בסיטרה

מה ההבדל בין מייגן מרקל לביני? אני בטוחה שהרבה בנות שאלו את עצמן בשבועות האחרונים את השאלה הזאת. גם אני, כמוהן, הבטתי בעיניים כלות בתמונתה של הגרושה החמודה בת ה36 שצעדה עם הנסיך הג'ינג'י בשמלה לבנה אל עבר הגשמת כל החלומות של כל נערה ואישה באשר היא. למה בעצם היא? לקוסמוס פתרונים. אני מודה שאני רוצה להיות נסיכה. או דוכסית. או כל דבר שמאפשר ללבוש שתי שמלות לבנות משגעות באותו ערב בשווי של דירה תל אביבית ממוצעת.

 סיטרה - לכל הפרטים
העסקיות הכי שוות שמחכות לכם בתל אביב
עשרת המוסדות הקולינריים של תל אביב

זה לא שרע לי, שלא תטעו. אבל בא לי ארוחות פאר על בסיס יומי ונשפים ולהתנדב בארגונים למען שלום עולמי. בא לי ללכת שלובת ידיים עם קייט מידלטון כששתינו עוטות כובעים עצומים באירוע למען שקר כלשהו. ולא לעבוד לעולם. ולהיות רזה. אה,זה כבר לא קשור לעולם המלוכה.

אז אם נגזר גורלי שלא-להיות-נסיכה-רשמית, חשבתי אולי ללכת על הרגשת מלוכה מקומית. לקחתי את כל משאלותיי הכמוסות ובחרתי השבוע במקום שייתן לי את התחושה המלכותית ביותר, ובחברה הדוכסית ביותר שיש לי. גם א', כמוני, נועדה בעצם לחיי מלכות. עד שזה יקרה, היא מגדלת שלושה נסיכים (שמתנהגים, כמו אלו שלי, יותר כמו שלושה עריצים) ובעל שלא דומה לנסיך הארי. יחד איתה צעדתי השבוע למתחם סי אנד סאן היישר לממלכת סיטרה - כי מי אמר שרק מייגן יכולה.

מסעדת סיטרה כבר הפכה לשם דבר מזמן. כל המייגניות של האיזור מטופפות בסיטרה בעקבי סטילטו, הנוף לים מטריף חושים, ותחושת חו"ל אופפת כל פינה במסעדה האלגנטית הזאת.

והאוכל? הו, האוכל. שהמלכה אליזבט לא תשוויץ בסקונס שלה. הפוקאצ'ה של סיטרה שהזמנו לפתיחה היממה אותנו. גם כי הזכירה לנו פוקאצ'ה נשכחת ונדירה של מסעדה מיתולוגית שנסגרה לא מכבר ונשאה את שם בעליה, וגם כי היא היתה פריכה, רותחת ונאפתה בזה הרגע. שתי כמעט-נסיכות כמונו לא צריכות בחיים הרבה יותר מפוקאצ'ה שמנמנה ופנכת חמאה. ושמלה אחת לבנה של סטלה מקרטני, מדוע להתקטנן. לצד הפוקאצ'ה הזמנו סלט עלים ואנדיב. גם כי אנחנו רוצות להיות רזות ובריאות, וגם כי עמית - אחד המלצרים המוצלחים ביותר שפגשתי - המליץ בחום. לרוב אני פחות מתחברת לאנדיב, בשל המרירות שמתלווה אליו, אבל הפעם הרוטב המתקתק היה ניגוד מושלם למרירות האנדיבית (רוטב של אגס ביין לבן, עם גבינת סנט אגור ווינגרט תפוז).

תחושה של חו"ל. סיטארה (צילום: באדיבות המקום)

רגע לפני העיקרית, החלטנו שאין ארוחה מושלמת ללא רול אחד של סושי. רול הדרגון סלמון וגבינה של סיטארה היה שוס: סלמון פנקו ואבוקדו, עטוף בסלמון וגבינת גאודה במעטפת פנקו בטיגון עמוק. אז נכון שזה פחות מתיישב עם האג'נדה הרזה שניסינו לפתח במנה הראשונה, אך בהחלט מתיישב עם האג'נדה הטעימה של המקום הזה.

בשלב העיקריות התלבטנו ממש. הפור נפל על רביולי שרימפס ולוקוס. על מצע של שרימפס קריסטלים מסוקסים, נחו רביולים שמנמנים מלאי מסקרפונה, שרימפס ולוקוס. נשבעת שברגע הנגיסה הראשונה - הרגשתי כאילו מייגן פראיירית לידי. זו מנה של נסיכות אמיתיות. כזו שכל ביס בה ממלא את הפה והנשמה בעונג צרוף. אני מודה שבשלב מסוים הרגשתי נגיעת אניס שהפריעה לי קלות, אך משזו נעלמה - הייתי בגן עדן.

כמעט וויתרנו על קינוח. אבל רק כמעט, כיאה לערב המלכותי שחגגנו. ברוב קולות נבחר המילפיי - שכבות בצק עלים שביניהן קרם מסקרפונה, לצידן גלידת קפה ומעל כל הטוב הזה - רוטב טופי שנמזג על כל המנה ברגע ההגשה. בשלב הזה מילאנו פינו מילפיי ושתקנו. הבטנו בים שכמעט וניתן לגעת בו מהמרפסת של סיטרה, הבטנו מסביבנו על כל היפים והיפות שמילאו את המסעדה עד אפס מקום (באמצע השבוע! באמצע הלילה! אף אחד לא עובד פה?!) וחשבנו שאולי בעצם גורלנו לא כזה עגום.

כמעט ואפשר לגעת בים. סיטארה (צילום: באדיבות המקום)

אז אולי כבר לא נתחתן כמו מייגן מרקל בגלגול הזה, ולא נלחץ ידיים לשועי עולם בשמלות נשף שעולות כמו משכנתה ממוצעת, אבל בכל פעם שנרצה להרגיש קצת מלכות - נוכל לקפוץ לסיטרה לשבת מול הים ולאכול רביולי שרימפס, סושי וכמובן מילפיי. כל מה שאני צריכה זה אוכל משובח, אוירה טובה וחברה מהממת - ואני מרגישה מלכה. גם בלי כתר על הראש.

חשבון בבקשה:
פוקאצ'ה מרוקאית - 39 שקלים
סלט עלים ואנדיב - 56 שקלים
רול סושי דרגון סלמון וגבינה - 82 שקלים
רביולי שרימפס ולוקוס - 115 שקלים
מילפיי מסקרפונה - 52 שקלים
סה"כ: 344 שקלים

סיטרה - הרצל רוזנבלום 8,צפון תל אביב. 053-9443447

להזמנת שולחן בסיטרה

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי