ממלכה קטנה וקסומה בהוד השרון. ג'ין טוניק בניהון נו-בה (צילום: באדיבות המקום)
השבוע נזכרתי בסיפורי נרניה, שם מוצאים ארבעה ילדים ארון בגדים המוביל אותם לעולם פנטזיה שונה לגמרי מהעולם שבחוץ, הלא הוא ממלכת נרניה. כך הרגשתי כשנכנסתי לבר היפני החדש של שגב משה, ניהון נו-בה. כל קשר בין מה שקורה בחוץ, במתחם שרונים ההומה, לבין מה שקורה בבר המתוקתק הזה - הוא מקרי בהחלט. מהרגע שהדלת נסגרת ההרגשה היא כאילו נכנסנו לממלכה קטנה, יפנית וקסומה.
שואו של קוקטיילים
כמו בכל המסעדות של שגב, גם כאן העיצוב מהמם ומושקע. אלמנטים יפנים לא מוגזמים בכל מקום, קישוטי אננס בכניסה, ומאחורי הבר מכינים כאן קוקטיילים מהיפים שראיתי בחיי. כל קוקטייל הוא שואו עוצר נשימה. אני מתביישת לומר שמצאתי את עצמי מצלמת סרט וידאו על איך מוציאים כאן קוקטייל, משל הייתי טירונית בתחום הקולינריה. ההכנה, ההגשה והפירוטכניקה שמתלווה אליה (אין לי כוונות לבצע ספוילר אז לא אגלה את הכל) הופכים את הקוקטיילים כאן לשואו בפני עצמו.
בר שיש בו גם אוכל. מסעדת ניהון נו-בה הוד השרון (צילום: באדיבות המקום)
בכלל, מדובר כאן בבר יותר ממסעדה. לראשונה השף שגב משה הולך כאן על קונספט של בר שיש בו גם אוכל, ולא על מסעדה נטו שיש בה גם אלכוהול. בהתאם לבר, הקוקטיילים תופסים כאן מקום של כבוד, יש להם תפריט ספיישלים משלהם והגשה סופר מיוחדת כאמור. לאחר דיונים סוערים עם המלצר הבקיא עד כאב בפרטי כל קוקטייל ומרכיביו, בחרנו בקוקטייל סאקה אפרסקים - שילוב של ליקר אפרסקים ולמון גראס, ליים, סאקה וליקר אפרטיבו (62 שקלים). קשה לי לומר ממה התפעלנו יותר- מההגשה המטורפת או מהקוקטייל המרענן. תשכחו ממשקאות האייטיז עם הטעם והצבע של מיץ אננס מקופסה - כאן האננס טרי, האבטיח מרוסק במקום והסאקה מורגש היטב. הקוקטייל השני היה מלון יפני - ליקר מידורי יפני עם מחית קוקוס, ליצ'י, לימונצ'לו ואננס (62 שקלים). מישהו אמר ביקור קצר על החוף בתאילנד? כך הרגשתי עם הקוקטייל הזה. לא יפן, תאילנד.
בין משקה למשקה אוכלים סושי
אז בערב הזה כבר היינו בנרניה, ביפן ובתאילנד. רק לא בהוד השרון. באמת שהרגשנו כאילו ברחנו מהמולת העיר הגדולה לאיזו פינה מפוארת בארץ דמיונית, שבה כולם יפים ויפות, לבושים כאילו הצטלמו הרגע לווג, ארץ שבה הקוקטיילים זורמים כמים ועל הסושי עדיין לא התחלנו לדבר.
אז עם כל הכבוד לאווירת הבילוי הכיפית כאן, ליד הקוקטיילים צריך גם משהו לנשנש. התחלנו עם ביג בייטס - שני קרקרים עשויים מאורז קריספי ובתוכם ספייסי סלמון, מנגו, בטטה ואבוקדו, כוסברה וקראנץ' תפו"א (53 שקלים). למרות שהמנה נקראת "בייטס" היא בהחלט מכילה יותר מביס, וכל ביס מלא בטעמים מיוחדים. טריות חומרי הגלם מורגשת כאן בכל מנה, בעיקר בסושי שעליו מיד ידובר.
מתוך תפריט הסושי טעמנו רול של סלמון כמהין ושיטאקי (69 שקלים) – שמונה יחידות של אושר בצלחת. זה נכון שאני משוחדת כי כל מה ששמן כמהין נוגע בו עושה אותי אדם מאושר, אבל הסושי הזה היה איכותי ושווה במיוחד. עם סושי קל לפספס, או שהוא עשוי טוב או שלא - וכאן די ברור שבמטבח יש אנשים שנולדו או לפחות למדו את מה שלמדו ביפן המקורית. גם רול הספייסי טאטאקי וקראנץ' תפו"א (62 שקלים)היה איכותי ברכיביו וטעים, אבל לא הצליח לעלות על קודמו. גם לא ניסה למען האמת.
הכל כאן מופתי. קוקטייל בניהון נו-בה הוד השרון (צילום: באדיבות המקום)
כאן מבלים בכיף
הקוקטיילים המשיכו לזרום בבר היפני של שגב, ואנחנו ממש כמעט ויתרנו על הקינוח. אבל רק כמעט. את הפנה קוטה ליים הייתי חייבת לטעום (49 שקלים) - קינוח שנראה כמו ציור שצויר כרגע ביד אמן. אחרי ארוחה יפנית קלילה שכזאת הקינוח העדין הזה היה בדיוק במקום.
ניהון נו-בה הוא בר. לא מסעדה של ארוחת פאר המורכבת ממנות ראשונות, ביניים ועיקריות - אבל גם לא בר תל אביבי סליזי. בר יפהפה, מתוקתק, עם סושי מופתי, ראשונות קטנות ואיכותיות, קוקטיילים שהם הצגה ואוירה של חו"ל, של בילוי, של אקשן. של בריחה מהעולם ההומה שבחוץ. של נרניה.
ניהון נו-בה - הרקון 2, נווה נאמן, הוד השרון, 053-9368703
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת