ויוה אספניה

ביום ראשון האחרון נפל דבר.  ולא, אני לא מדבר על נפלאות הפוליטיקה הישראלית הדרמטית אלא כמובן על גמר היורו 2012.  נבחרת ספרד הנפלאה יצרה היסטוריה על המגרש כאשר זכתה בתואר שלישי ברציפות לאחר גמר היורו 2008 ומונדיאל 2010, כל זה תוך שמירה על תואר אלופת אירופה.  סילבה האורגורני, אלבה הקטאלני, טורס המדרידאי, וחואן מאטה מפרובינציית בורגוס, יצרו מחזה מרהיב על המגרש.  אלופים כבר אמרנו?

300 ימי שמש בשנה

אם משהו צרם לכם בעין בפסקת הפתיחה אתם בהחלט צודקים. כל אחד מארבעת הכוכבים (והסליחה לצ'אבי המהולל)  מגיע מאזור שונה של ספרד.  ספרד מורכבת מלא פחות מאשר 17 פרובינציות שנהנות שאוטונומיה תרבותית, משפטית, ומנהלית במידות משתנות.  בין הפרובינציות המפורסמות נמנות נאוורה, קטלוניה וחבל הבאסקים.  הבדלנות התרבותית ייצרה שונות ומגוון אשר דרות תחת שם אחד "ספרד".  השונות הזו היא שמייצרת את המטבח הספרדי עז הטעמים וידוע המוניטין. הטמפרמנט הספרדי המפורסם בהחלט תואם את האקלים הספרדי. ספרד שחולשת על רוב חצי האי האיברי, נושקת לים התיכון ולאוקיינוס האטלנטי.  כיושבי הים התיכון ברור לנו שמדובר על אזור שמשי ואכן ספרד נהנית מ-300 ימי שמש בשנה, דבר שהוביל אותה להיות יצרנית ענקית של שמן זית משובח.  שמש, שמן זית, גיוון תרבותי ואקלים ים תיכוני, כל אלה מובילים את המטבח הספרדי, ממש כמו הנבחרת הספרדית, לגדולות. 

 
על הפינצ'וס והטאפאס

המטבח הספרדי אמנם מתחלק למטבחי משנה כמו זה של קטלוניה הצפונית או המטבח אנדלוסי הדרומי שלא לומר הבאסקי הבדלני, אבל בהחלט קיימות מנות מאחדות כמו למשל מנות הטאפאס המפורסמות.  הטאפאס אמנם החלו באנדלוסיה אולם התפשטו במהירות ברחבי ספרד (כמובן שגם על כך יש עוררין, אולם אנו נדבוק בגרסה זו שהיא המשעשעת שביניהן).   מקור השם הינו מהמילה "טאפה" שמשמעותה "מכסה".  יושבי הברים האנדלוסים, עת הסבו לכוסית שרי (גם הוא מקורי לאנדלוסיה) סבלו ממכת זבובים.  לצורך כך היו מכסים את הכוס במכסה קטן בין לגימה ללגימה.  אולם מה יעשה אדם שכוסו מכוסה? האם לא ינשנש משהו קטן? בהחלט.  ולכן נהגו לשים את מנת הנשנוש על גבי המכסה, מה שנתן לטאפאס את שמו.  מנות טאפאס יכללו בדרך כלל ירקות כמו זיתים, מגוון סוגי נקניקים, פיסת גבינה, דגים כבושים או פירות ים. אולם בספרד כמו בספרד, הרגשות הלאומיים של הפרובינציות גרמו לשינויים ולמגוון רצוי.  במטבח הבאסקי, למשל, החליטו לשנות את מנת הטאפאס ובמקום להגיש את התקרובת על צלוחית, המנה מהודקת לפיסת לחם בעזרת קיסם ומכונה "פינצ'ו". בין הטאפאס הנפוצים, טאפאס קרפצ'יו בקר ברוטב בלסמי עם נגיעות גבינת פרמז'ן, סרדינים ממולאים, תבשילי קציצות בשר וחצילים, סלט ראשי קלמרי על מצע עלים ירוקים, ועוד.  אם הפה שלכם לא מלא בריר עדיין נעבור למטבחים השונים. 

אורז ועגבנייה זה כל הסיפור

אם נתייחס למטבחים הספציפיים אז מנה המיוחסת, שלא בצדק, למטבח הקטלוני היא מנת הפאייה. הפאייה מנת האורז המפורסמת של ספרד, מגיעה במקור מחבל ולנסיה, שכנתה של קטלוניה. מנה זו, מוגשת בדרך כלל במחבת ומהווה מעין מנת שרינג (חלוקה) שבה קבוצת אנשים רעבים מתנפלים על תלולית אורז, זרוי בחוטי זעפרן אדומים.  היות שכך, מהווה הפאייה מנה משפחתית קלאסית לימי חג.  "אורז?!" אתם אומרים ומעקמים את אפכם,  "על זה כל הרעש?"  אז הרשו לי לסבר את אוזנכם ולציין שלפאייה מוסיפים בדרך כלל גם בשר או, בצורה המאד קלאסית, מגוון פירות ים עשירים בטעמים. ההוכחה הניצחת למקור המנה הוא שמה, משמעות המילה "פאייה" הוא בוולנסית, ומשמעותה "מחבת".  הוכחה ניצחת, לא?!
לפני שנאשים את המטבח הקטלאני בגנבה חשוב לציין שקיימות מנות נהדרות ששייכות למטבח זה, למשל טומאקט. מדובר על מנה שמהללת את הפשטות.  על פרוסת לחם, קלוי בדרך כלל, עליה מזרזפים שמן זית טוב ומשפשפים שמן שום, ומגרדים עגבנייה אדומה ובשלה.  מנה פשוטה אך נהדרת.  מנה נוספת ונהדרת היא הטורטייה, לא הפיתה השטוחה המפורסמת, אלא  מעין פשטידה שלה גרסאות שונות במטבחים העולם השונים.  הטורטייה הספרדית הינה פשטידה עסיסית הנשענת בדרך כלל על שילוב עסיסי ומשביע של תפוחי אדמה וביצים.  חובבי המתוקים וודאי מכירים את קרם הקטלאן, רפרפת של  וניל זרוע קינמון, כאשר על הקרם המעודן נשפכים תועפות של קרם קרמל משובח מכוסה בקרמל. הקרם הרך נמס על הלשון בחגיגה של טעם. 

ערב רב של טעמים

המטבח האנדלוסי לעומת הקטאלני נהנה מקרבה יתרה לים וכתוצאה מכך מאוכלוסיה משתנה לאורך השנים דבר שבהחלט השפיע על מהות המטבח.  ערב רב זה יצר מבחר מנות מגוון מאד שנועדו לאוכלוסיות אמידות ואמידות פחות.  המטבח עשיר במאכלי איכרים, תבשילי קדירה, ומרקים. מרק ספציפי הידוע גם באזורנו הוא הגספאצ'ו, מרק ירקות קר שמתאים מאד לעונת הקיץ הישראלית החמה.  במרק זה נעשה שימוש  בעגבניות, מלפפונים ופלפלים. המנה גם עושה שימוש בלחם ישן כך שהיא מהווה מנה חסכונית ויעילה עבור עקרת הבית הספרדית. על המרק הקר מוזלף שמן זית איכותי וזהוב (אנדלוסי! ודאי שאנדלוסי!) וקרוטונים מושחמים מוספים קרנץ' נפלא למנה.
אי אפשר לדבר על המטבח הספרדי בלי להזכיר את המטבח הבאסקי.  בשנים האחרונות קנה מטבח זה מעמד נחשב בעולם הקולינרי  אזור חבל הבאסקים מתהדר בלא מעט מסעדות עטורות כוכבי מישלן.  מקור מטבח מהולל זה באותן מנות קטנת שהוזכרו לעיל, הפינצ'וס.  הפינצ'וס מהווים אבן דרך בתרבות הבאסקית הקולינרית.
אז מה היה לנו? נבחרת של אלופים, מאזורים שונים בעלי מאפיינים תרבותיים וקולינריים שונים המייצרים יחד קבוצה מנצחת, דבר שבהחלט משתקף במטבח הספרדי המגוון.  מסר חיובי ומעלה חיוך? בהחלט. 

 גספאצ'ו – מרק קר לקיץ חם

המצרכים:
2 מלפפונים קטנים
1 פלפל אדום
1 פלפל צהוב
3 עגבניות בינוניות ובשלות
2 בצלים סגולים
3 שיני שום קצוצות דק
3 כוסות מיץ עגבניות (אפשר קנוי בהחלט)
 3 כפות של בלסמי שובח
¼ כוס שמן זית
מלח ופלפל

ההכנה:
1. קוצצים לקוביות גדולות את הירקות. מניחים כל ירק בנפרד בקערת מעבד המזון ומרסקים גס בכמה פולסים. חשוב מאוד לא לרסק את הירקות למחית.
2. מוסיפים שום, מיץ עגבניות, שמן זית, חומץ, מלח ופלפל. מערבבים היטב ומקררים.  ככל שהגספאצ'ו יושב יותר במקרר, כך טעמו משתבח. הוא יחזיק מעמד עד שבוע בקופסה אטומה במקרר.
3. להגשה: אפשר להגיש עם קרוטונים מוזהבים, פלפל חריף או מלפפון.  המרענן הרשמי של הקיץ.