בתחילת שנות ה-90 עלתה לאוויר 'לא כולל שירות', סדרת בית הקפה הכי מגניבה שיש, בה חבורת בני נוער תל אביבים היו הבעלים של המקום הכי 'חם' ונכון באותה תקופה. נוצרה מין אשליה כי זה המקום שבו כולם רוצים להיות. האמת היא שהזיכרון שלי מאז הוא מעומעם, כנראה שהייתי עסוקה בלהפריע לאחיות שלי או משהו בסגנון. ובכל זאת, משהו מתוך זה חלחל עמוק לתוך תודעתי.
ההמשך הגיע בפורים 1995, אותו חג אהוב בו ישנה אפשרות לבחור יום אחד להיות משהו שאנחנו לא או משהו שאנחנו רוצים להיות. אני בחרתי להיות מלצרית. למה? אין לי באמת תשובה. כמה שנים מאוחר יותר, ערב שחרורי מצה"ל, שיחת טלפון גורלית הייתה עבורי כרטיס כניסה לעולם המופלא של המלצרות ומאז אני שם, סער פיין הנה אני באה...
להמשך קריאה באתר restpro לחצו כאן.
כתבות נוספות של אדוה ישראל
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת