הכל התחיל כשהחלטנו שהערב אין לנו כוח לנסוע לתל אביב. מאז שעברנו לאזור השרון, אנחנו ממשיכים להדרים אל עבר העיר הגדולה והאהובה בכל ערב שבו בא לנו קצת אקשן ואוכל טוב. ואז מתחיל הסיפור: הזמנת מקום שבוע מראש, פקקים בדרך, חיפושי חניה מפרכים, ועד שאנחנו מגיעים למחוז חפצנו הרעב כבר כמעט נעלם והסבלנות פוקעת.
מגיעים אל הטברנה
היום לא בא לנו. מתחשק לנו משהו קרוב, טעים ועם אווירה טובה. נשמע כמו משימה בלתי אפשרית באזור? לא בהכרח. חברים כבר סיפרו לנו מזמן על יאמאס ('לחיים' ביוונית) - הטברנה היוונית הלוהטת שבקניון M הדרך בבית ינאי. ניסינו כמה פעמים לשים את פעמינו לכאן ללא הצלחה (הבייביסיטר בוששה לבוא, לא היה מקום ועוד סיבות) והערב החלטנו שדוגמים את המקום ויהי מה.
כשהגענו אל המקום גילינו טברנה מודרנית ותוססת, הומה ומלאה מפה לפה גם באמצע השבוע, וזה אפילו לא בלב תל אביב. מוסיקה קסומה לא הפסיקה להתנגן ברקע, לאו דווקא יוונית בערב הזה, אלא הרבה "צל תמר ואור ירח" ועוד מהז'אנר הכה אהוב עליי. כולם כאן בטברנה שמחים ועולצים; אולי בגלל הקוקטיילים השווים שנמכרים בקנקנים של חצי ליטר? בדקנו את המוחיטו שהספיק בלי בעיה לשני צמאים והתחלנו לתפוס ראש גם אנחנו, וגם לתפוס קצת רעב. אז יאללה לתפריט.
התפריט מחולק לקטגוריות. מקטגוריית המאזטים בחרנו לחם יאמאס שמגיע עם סחוג עלי גפן (כן, יש דבר כזה. לי זה הרגיש פשוט כמו סחוג טעים, לא יודעת בקשר לעלי הגפן) וסלסת עגבניות. הלחם היה לוהט, פריך וטרי ולא היה ספק שהוא נעשה כאן ועכשיו. גם המאזט של עלי הגפן הצמחוניים (דולומה קוראים להם כאן) הומלץ ובצדק רב. מרגישים שגלגלו כאן במקום את עלי הגפן, ותבשיל האורז שבפנים עם נענע ומיץ לימון היה פשוט נפלא, אבל בתואר המאזט המנצח זכתה מנה צנועה לכאורה בשם מאפה אתונה מכמורת: גבינה יוונית עטופה בעלי פילו, מוגשת עם סירופ דבש, שומשום קלוי ועלים ירוקים. אני מכורה אישית למנות שמערבות בתוכן מתוק ומלוח, ובמנה הזו השילוב היה מדויק. ואל תטעו- זה לא בורקס. מדובר במאפה אלגנטי וממזרי שחייבים לטעום.
מעורב ים
מאגף הדגים טעמנו מוסר כבוש במיץ לימון ושמן זית, עגבניות, בצל, פלפל חריף וכוסברה על קרם של שקדים לבנים ששמו סקורדליה. לא זוכרת שטעמתי ממרח שקדים טעים כזה ביוון. השילוב של המוסר הטרי עם קרם השקדים הזה היה שילוב מנצח ומרענן. עדיין לא קצנו בדגים, ובחרנו מנה של מעורב דגי ים טריים מצופים בקמח תירס בטיגון עמוק עם יוגורט יווני ולימון טרי.
בדרך כלל במאכלים מסוג זה אני נוטה להרגיש את טעם הטיגון יותר מאשר את טעם הדגים, אבל כאן טעם הדגים עדיין הצליח לשעשע את החיך ולגרום גם למנה הזאת להיות עשויה כמו שצריך. המנות לא ענקיות אבל בהחלט מתאימות לארוחת שרינג כהלכתה.
ועכשיו זמן בשר
אך עם כל הכבוד לפתיחות ולמרענני חיך למיניהם, כמו שכל בית צריך מרפסת - כך גם כל ארוחה צריכה בשר, ולפיכך קיבלנו בתרועות רמות את מנת הגירוס מקטגוריית ה"בשר מהגריל והפלאנצ'ה". מדובר בשווארמה יוונית. בתוך לאפה יוונית לוהטת מגולגל בשר טלה המלווה בירקות וצזיקי. הרבה צזיקי. (אפשר גם לבקש אותו בצד, אבל...למה?) ואל תשאלו אותי למה זה שונה משווארמה. זה ממש לא שווארמתי בשום מובן. לבשר יש ריח וטעם מדהימים של טלה, הבצק וכל העסק הזה שמגולגל ביחד פשוט ממכר. ובל נשכח את הצזיקי שמוסיף המון טעם. מדובר במנה גדולה המגיעה חתוכה לשניים, כך שכיף לחלוק אותה.
בשלב הזה כבר התחלנו להרגיש איך המוחיטו משתלט לו על הכרתנו, וטעם הכבש בבטן. הבטנו מסביבנו ושמחנו לראות שאין כמעט שולחן פנוי ביאמאס באמצע השבוע. איזה כיף. גם לנו כאן בשרון יש אפשרויות קולינאריות מרתקות. אופטימיים וטובי לב עברנו לפרק המתוק שבארוחה, שם בחרנו בהמלצת המלצרית במלבי. היססתי מעט כי בעיניי זה קינוח בנאלי, אבל השתכנעתי לנסות, ואכן ההמלצה לא אכזבה. קרם המלבי מוכן כאן במקום, ומלבד מי הוורדים הוא זוכה גם לביקור של קרמל ופיצוחים. קצת שונה מהמלבי שאתם מכירים ומדמיינים.
ובכלל, הכל כאן שונה ביאמאס. האווירה שמחה ומדבקת, המנות אחרות ולא שבלוניות כמו שאנחנו מכירים, השירות כיפי, ובימי רביעי יש אפילו הופעות. ולחשוב שכמעט נסענו לתל אביב כשאת כל זה יש לנו כאן מתחת לאף. היי שלום עיר גדולה ואהובה. ניפגש - אבל לא כל כך בקרוב.
חשבון בבקשה:
חצי ליטר מוחיטו: 49 שקלים
לחם יאמאס: 17 שקלים
עלי גפן צמחוני: 36 שקלים
דג ים כבוש: 44 שקלים
מאפה אתונה מכמורת: 39 שקלים
מעורב דגי ים טריים: 43 שקלים
גירוס טלה: 52 שקלים
מלבי: 32 שקלים
סה"כ: 312 שקלים לארוחה גדולה לזוג
יאמאס, מרכז M הדרך, בית ינאי. 053-9374929
* הכותבת היתה אורחת המקום
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת