ספרד - פורטוגל 0:0 (2:4 לספרד בפנדלים)
בקושי, בדוחק, עם קצת פלפל דרמטי בסיום, ובכל זאת – ספרד בגמר היורו. אלופת העולם ואלופת אירופה תייצב בקייב ביום ראשון הקרוב כדי להגן על תוארה. כל טאפאס בר שמכבד את עצמו מנהריה ועד אילת, צריך להיכנס לכוננות בסוף השבוע הקרוב, להכין תפריט ספיישלים, לעדכן את הספקים של הירקות ולשלוח את הדייגים עוד כמה קילומטרים לעומק הים. ספרד אהודה בישראל, ואין כמו לצפות בגמר מעל 20 צלחות של אוי-כמה-שזה-טעים.
האמת, הדרך שהלה-רוחה עשתה לגמר מרשימה אך משמימה. הצלחות מסודרות יפה, חומרי הגלם מעולים, התיבול נכון, אבל לא מסתדר בפה. אומנם היא מניעה כדור ללא הפסק וזה יפה, אבל אחרי חמש דקות גם זה נמאס, משחקה איטי יחסית והיא תעדיף מסירה רוחבית על כדור עומק. הפעם, מול פורטוגל, היא חסרה עוצמה במרכז השדה מול הקישור של יריבתה, והתקשתה לשלוט כמו שהיא יודעת. לאורך 90 דקות הספרדים הגיעו לשניים וחצי מצבים, והשאירו את אוהדיהם, שוב, די רעבים. פורטוגל הייתה מסוכנת יותר, רונאלדו ניסה גם כשלא היה צריך, אבל גם היא חסרה מחץ ורגל מסיימת. ממפגש כה טעון של שתי השכנות באי האיברי, ציפינו להרבה יותר. נשארנו עם מלח ים אטלנטי על הפצעים ובלי זיכרון אחד מתוק מהמשחק עצמו.
פורטוגל קיוותה שהפעם זה שלה, סידרה יפה את השחקנים במגרש, הניעה בסבלנות וחיכתה שהפייז'ואה יהיה מוכן כדי לטרוף אותו. אבל ספרד סגרה את הרחבה וסגרה לחלק מהצופים את העיניים. לבסוף השעון והשופט ספרו 120 דקות ושלחו את הקרב לפנדלים, לפחות אז היה ברור שיהיו קצת גולים. גם הפסימיים ביותר לא חשבו שאחרי שתי בעיטות מהנקודה הלבנה, של צ'אבי אלונסו ומוטיניו, עדיין יהיה 0:0, אבל השניים לא ממש יודעים לנקות דגים ותקעו את האוהדים עם עצמות בגרון. לאחר שתי ההחמצות כבשו לספרד אינייסטה, פיקה וראמוס, ולפורטוגל פפה ונאני. ואז הגיע תורו של אלבש, שנראה כאילו במקום לשתות מים במנוחה הקצרה לפני הבעיטות, הוא הוריד בקבוק של יין פורט. אלבש בעט בומבה למשקוף, פברגאס שמר על קור רוח וכבש את הפנדל המכריע. ספרד, עם הרבה אופי ומעט יופי, פתחה את הקאווה והלכה לפיאסטה. לרונאלדו ופורטוגל הלך הטורניר והלכה גם הסיאסטה.
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת