הסיפור מאחורי פיצה מרגריטה

עולם הקולינריה המודרני מחולק, לצערנו, לשלושה סוגי מאכלים עיקריים: אוכל בריאות, אוכל 'רגיל' וג'אנק פוד. אוכל הבריאות מורכב ברובו מעלעלים שונים, ירקות אורגניים, קמח מלא על צורותיו השונות ובעלי חיים שחיו חיי מלכים עד שנטבחו בצורה ההומנית ביותר. האוכל ה'רגיל' הוא מה שרובנו אוכלים ביום-יום: לחמים, מרקים, סלטים, פסטות, גבינות, בשרים, עופות ומיני מתיקה.

הג'אנק פוד, לעומת זאת, שואב אליו פריטים משתי הקבוצות הקודמות, אך רק את אלו הנחשבים למאכלים טעימים אך לא בריאים: שומניים מדי, מלוחים מדי, תעשייתיים מדי וכו'. בין מאכלי הג'אנק פוד הידועים ניתן למצוא המבורגר תעשייתי, צ'יפס, פופקורן עם חמאה, שתייה מוגזת וממותקת ומיני מתיקה למיניהם. בין ג'אנק אחד למשנהו, מוצאת עצמה מנה ותיקה וטעימה ברשימה הנלוזה (והאהובה על הרוב המוחלט של בני האדם) על לא עוול בכפה: פיצה.

למרות שמדובר בבצק, רוטב עגבניות וגבינה המוכנסים לאפייה בתנור, נחשבת הפיצה למאכל לא-הכי-בריא-בעולם בשל כמויות גדולות של קלוריות, כולסטרול ושומן המוכנסים לגוף עם כל ביס. עם זאת, ניתן לקבל פיצה בבית או במסעדה עם ערכים תזונתיים טובים ובריאים. הפיצה החלה את דרכה במאה ה-16 בעיר נאפולי שבאיטליה, והפכה במהלך השנים למאכל אהוב בכל רחבי העולם, בעיקר בשל ההכנה הקלה והטעם המשובח.

כיום ישנן המון מסעדות המגישות פיצה בתל אביב ועשרות ואף מאות סוגי פיצות שונים הנבדלים ביניהם בבצק, ברוטב, בסוג הגבינה ובתוספות השונות שעל הפיצה (ירקות, בשרים, גבינות ועוד). הפיצה המוכרת ביותר נקראת 'פיצה מרגריטה', ולמרות השם המוכר היא אינה נקשרת בקוקטייל המקסיקני המפורסם, אלא במלכה רעבה במיוחד. איך הגיעה הפיצה מרגריטה לעולם?

השנה: 1889, רגע אחרי שמגדל אייפל נחנך והפך בעלי חנויות המזכרות בפריז למאושרים. המקום: נאפולי, כמה שנים אחרי שהמאפיה המקומית החלה במלחמותיה העקובות מדם ו-100 שנים לפני שמראדונה מביא אליפות לקבוצת הכדורגל המקומית. מלך איטליה, אומברטו הראשון, הגיע לעיר הדרומית עם אשתו האהובה על העם, המלכה מרגריטה די סבויה, ובין סיור באתרים המקומיים לפגישות עם פרנסי העיר, בילו בסעודות שונות בארמון בו התאכסנו.

הפיצה המקומית הייתה המאכל האהוב על התושבים הפשוטים והעניים, זאת בשל חומרי הגלם הזולים - קמח, גבינה, עגבניות ומיני פירות ים שהיו מפוזרים על הפיצה עצמה. המלכה, לה לא היה אכפת מהעובדה הזו, הזמינה את רפאלי אספוזיטו, שהיה ידוע כמומחה הגדול ביותר להכנת פיצה באותה התקופה, וביקשה ממנו שיכין עבורה פיצה מיוחדת במינה שתהא טעימה ונאה למראה. אספוזיטו הנהן, יצא לדרכו ואחרי אי אלו ניסיונות חזר אל המלכה עם פיצה שהורכבה מבצק, רוטב עגבניות מתובל, גבינת מוצרלה וכמה עלי בזיליקום.

המלכה התפעלה מהמראה, טעמה את הפיצה והכריזה שזו פיצה נפלאה וטעימה, ושאלה את אספוזיטו מדוע בחר דווקא במרכיבים האלו. אספוזיטו הסביר כי מדובר בהומאז' לדגל איטליה - רוטב העגבניות האדום, המוצרלה הלבנה והבזיליקום הירוק - שנעשה במיוחד לכבוד המלכה. "ואיך קוראים לפיצה החדשה?" שאלה המלכה, ונענתה במהירות וללא היסוס: "פיצה מרגריטה, הוד מלכותך". ומאז, הכל היסטוריה.

כיום קשה למצוא פיצרייה שמכבדת את עצמה שלא מציעה לסועדיה פיצה מרגריטה קלאסית, כמו זו שאספוזיטו הקדיש למלכה סבויה. המרכיבים נותרו פשוטים, הבצק קל להכנה והתוצאה - במידה משתמשים בחומרים איכותיים וטריים - רחוקה מלהיות חברת כבוד ברשימת הג'אנק פוד הקלאסי. להוכחה, השף לאון אלקלעי מרשת הפיצריות האיכותית 'טוני ווספה' מביא מתכון להכנת פיצה מרגריטה טעימה בבית, בשינוי קל: אורגנו במקום בזיליקום. בתיאבון!

מתכון להכנת פיצה מרגריטה, באדיבות השף לאון אלקלעי, מסעדת טוני ווספה:

מרכיבים:

לבצק:
1 ק"ג קמח
15 גרם שמרים יבשים
30 גרם מלח
600 מ"ל מים
1 כף שמן זית

לטופינג:
300 גרם עגבניות מרוסקות
2 כפיות מחוקות של מלח
קורט סוכר
1/2 כפית אורגנו יבש
500 גרם גבינת מוצרלה מגוררת

אופן ההכנה:

הבצק:
1. מערבבים את כל המרכיבים יחד ולשים עד לקבלת בצק במרקם אחיד.
2. מניחים בקערה מכוסה במגבת למשך 30 דקות, עד שהבצק תופח.
3. מכניסים את הבצק לתבנית מרובעת ומחממים תנור לטמפרטורה של 200 מעלות.

הטופינג:
1. מערבבים היטב את העגבניות עם המלח והסוכר.

הפיצה:
1. מושחים את הבצק ברוטב העגבניות המוכן.
2. מפזרים על הרוטב את גבינת המוצרלה.
3. מכניסים לתנור החם ואופים למשך 10-15 דקות.

אופן ההגשה:
1. מתבלים את הפיצה הלוהטת באורגנו יבש.
2. גוזרים עם מספריים את הבצק לחתיכות אישיות (אל טאליו) ומגישים.