לא על הרוטב לבדו

נניח שהמנה היא אישה והרוטב הוא העזר שנגדה. כמו בזוגיות פוסט מודרנית גם כאן לא תמיד הכוחות מאוזנים. פעם היא זו שדומיננטית ופעם הרוטב הוא זה שמשתלט. שנים צריכות לעבור עד שכל זוג מוצא את הקונסטלציה החביבה עליו ומנסה להחזיק איתה כמה שיותר מעמד. יש מנות שמסתובבות בעולם שנים בלי רוטב, ויש רוטב שנולד ללא שם או מתכון. כאילו לא די בכך שמיטב הגברים התל אביביים שקועים בחיפושים אחר המושלמת, בחטיבה המקצועית של 'יוניליוור' הוציאו רוטב כזה לאוויר העולם וביקשו מכל השפים שהם מכירים שיתאימו לו את המנה החסרה.

כדי לחקור יותר לעומק את סוגיית איזון היחסים העדינים שבינו לבינה (וגם כדי לדעת לפני כולם מי השף שהצליח לשדך בין רוטב למנה כמו שרק קופידון יודע), קפצתי לאולם מס' 1 במלון דן אכדיה הרצליה באחד מערבי אמצע השבוע החמימים. את גמר תחרות 'רוטב נולד שנערך במקום, יזמו קנור וחטיבת השוק המקצועי של יוניליוור לפני מספר חודשים. לאחר שחבר השופטים - הילה אלפרט (עיתונאית ומגישת טלוויזיה), שף אבי שטייניץ, שף גילי חיים (השף הראשי של החטיבה) וניר אלוני (סמנכ"ל החטיבה המקצועית) - סיננו באופן קפדני את המתכונים  שנשלחו, עלו 10 המתכונים הנבחרים לחצי הגמר ושמתוכם נבחרו חמש שעתידות להתממש בגמר הגדול לכדי מנות שלמות שרוטב אדמדם משלים אותן או לפחות נותן להן להרגיש שיחד הם יכולים לנצח. השף הזוכה יקבל פרס ראוי: טיול קולינרי באירופה, וכן תמונה ומתכון שמתנוססים בראש הרוטב הגאה.

בתפריט שאינו חושף את זהות השפים מאחורי המנות: פילה דניס ברוטב התחלה בטוחה, המוגש עם ערק, בזיליקום וטופו; קנלוני זנב שור ברוטב שמונת הטעמים; מח עגל על מצע עלי מנגולד ברוטב הטרנד החדש, בתוספת ארטישוק; מנה בשם 'מזרח ומערב' ופילה בקר ראגו, ירקות חורף, רביולי, חלמון ורוטב יין. בכולן מככב 'הרוטב האדום' - אחד מתוך 14 רוטבי עולם של קנור שמתעתד לתת מענה למגוון רחב של מוצרים לבישול, כמו בשר, דגים, תיבול והקפצת מנות. הרוטב אומנם הוצע לשפים ללא שם כדי שלא יגיעו עם דעות מוקדמות, אך הערב מציגים אותו קבל עם ועדה כ'רוטב ניו דלהי - רוטב קארי אדום מעודן'.

בזמן שהשופטים והקהל טועמים את פילה הדניס שמאוחר יותר מסתבר שיצר שף  אסף מילוא, שף קיבוץ סאסא, אני מבינה שכמו עם גברים כך גם עם רטבים - הדברים הם פשוטים ושבעצם יש שתי דרכים להתייחס לרוטב: הראשונה דוגלת בלקבל אותו כמו שהוא מגיע, ולשלבו עם מנה פחות דומיננטית שנותנת לא יותר מקונטרה חיוורת שמאזנת אותו (ראו ערך פילה הדניס). השנייה (והמועדפת עלי) טוענת כי ניתן להתייחס אליו כאל בסיס וממנו לצמוח. הדג אכן היה מצוין, אך חוץ מקונטרה, הרוטב לא השתלב עימו ואף נטה לכבדות מסוימת. על המנה השנייה, קנלוני זנב שור ברוטב שמונת הטעמים שיצר השף גולן ישראלי ממלון לאונרדו פלאזה בתל אביב, השופטים כבר עפו. הרוטב שולב בה בצורה מאוזנת, הסגנון קרץ לאסיה והשופטים היטיבו להגדירה כ"פשוטה, בוגרת ואף נועזת" על שום הקנלוני שהונח מדיום על צלחותיהם.

המנה השלישית, מח עגל על מצע עלי מנגולד בתוספת ארטישוק הייתה לדעתי היצירתית, הצבעונית והמעניינת מכולן, למרות שלא הוקפדה עד הסוף. אביה הביולוגי הוא יוסי אביסרור, שף מלון קרלטון באילת, שקצר הרבה מחיאות כפיים מהקהל, אבל כשאלפרט אדומת השפתיים אומרת שזו מנה עם הרבה כוונות טובות, נזכרים במשפט הזה שרומז לאן הן הולכות, הכוונות הטובות. יחד השופטים מסכמים זאת כעושר מבולגן. עושר מבולגן אנחנו אוהבים, אבל מי יודע כמה זמן שילוב כזה יחזיק מעמד בלי שאחד המרכיבים ישתגע?

אולי מהמנה הרביעית שמסתתרת תחת השם האקלקטי 'מזרח ומערב' של שף ישראל ביוק פלומבו, שף מלון מרינה בתל אביב, תבוא הישועה. פה אנחנו נחשפים לשימוש מושכל יותר ברוטב, שמשפיע היטב על הסינטה המוקפצת בחלב קוקוס יחד עם קבנוס ואננס מרענן . כל השופטים מסכימים עם שטייניץ שמדובר בספיישל צהריים דרום אמריקאי נפלא וצבעוני.

במנה החמישית, פילה בקר ראגו על מצע ירקות חורף, רביולי, חלמון ורוטב יין של שף גלעד תמסיס מ'אספרסו בר איזדורה', הקהל כבר אומר את דברו ומוחא כפיים בהתלהבות. כשאשת תקשורת מרשימה שיושבת מולי פוסקת שהיא הולכת לבקש את המתכון, ברור לנו - יושבות השולחן - שזו הפייבוריטית שלנו. נתח הבשר המעולה שמשתלב היטב עם רוטב לא משתלט ושלל מרכיבים מפתיעים זורם לנו יופי. אבל מי אנחנו שנתווכח עם השופטים שבחרו במקום הראשון במנה בוגרת יותר ומאוזנת שהצליחה לשמור גם על תעוזה - קנלוני זנב שור ברוטב שמונת הטעמים' של גולן ישראלי, ממלון לאונרדו פלאזה.

מאוכזבת, אני לא מבינה את הבחירה ורק אחרי זה, במונית חזרה, אני חושבת שאולי יש משהו בבחירה הזו של השופטים שמשלבת את שלושת היסודות המנצחים: איזון, בגרות ותעוזה. כמעט כמו באהבה.