נתחיל בחידה. מה זה כמו עגבניה רק קשוחה יותר, מוצקה יותר, עשירה יותר בטעם ובעלת צורה כל כך סקסית, שבאמת קשה להתעלם ממנה? טוב, הכותרת מסגירה - עגבניית תמר כמובן. אז מה הסיפור שלה ולמה איך שהיא באה, היא תיכף הולכת?
ובכן, גידולי העגבניות מתחלקים לשני סוגים: גידולי חממה וגידולי שטחים פתוחים. את עגבניות השרי תמר (האמת שההגייה הנכונה היא צ'רי, כמו דובדבן באנגלית, אבל הטעות כל כך רווחת שאני אלך עם העדר הפעם) המתוקות, החמודות והנעלמות בשניות, ניתן להשיג כל ימות השנה, שכן הן גדלות בחממות. באשר לעגבניות תמר, ובכן הסיפור מעט שונה.
השימוש העיקרי לעגבניות התמר הוא לתעשיית השימורים. כן, בכל קופסת שימורים המכילה רסק עגבניות, תמצאו למעשה עגבניות תמר שהורתחו והגיעו לכדי מיצוי של מה שנקרא בריקס - כלל המוצקים של העגבנייה. עגבניות התמר הן עגבניות מוצקות יותר, המכילות פחות נוזלים ויותר בריקס ולכן צריך המפעל הממוצע להשקיע פחות אנרגיה ופחות כסף על מנת להפיק את הרסק המיוחל, מה שהופך אותן לבחירת ליבן של תעשיית שימורי העגבניות. מאחר וגידולי השדה הפתוח יפים רק לקיץ, יזכה הצרכן לטעום את עגבניית התמר בגלגולה הטרי, ניחשתם נכון - רק בקיץ.
מעבר לכך, ישנה טעות חמורה בתפישה של הצרכן הממוצע. זה לא נכון שישנן עגבניות שרי תמר ועגבניות שרי רגילות וגדולות. הספקטרום העגבנייתי (כן, יש ביטוי כזה!) נע בין עגבניות במשקל 20-30 גרם, עובר ב-70-80 גרם ומגיע עד ל-150 גרם העגבנייה (!), הכל בהתאם לדרישות השוק. מאחר וריכוז המוצקים בה גבוה יותר ויש בה פחות מים, טעם עגבניית התמר מרוכז יותר, תכולת הליקופן שלה גבוהה יותר וגם כשהיא בשיא בשלותה, היא לא תיכנע עד כדי התרככות וריקבון.
ועוד מילה על ליקופן ועל רסק עגבניות. ליקופן הוא נוגד חמצון חזק במיוחד (וזה דבר טוב, למי שעוד לא הבין), שלהבדיל מהרבה מחבריו הויטמינים, בישול דווקא מגביר את ריכוזו וזמינותו לגוף. ליקופן ברסק עגבניות זמין לגוף פי 4 מאשר בעגבניות טריות, וכאן גבירותיי ורבותיי, יוצאת האמת אל האור - קטשופ זה בריא!
אז אחרי ההבהרה הזאת, בואו ננצל את חלון ההזדמנויות הקצר, החם והלח הזה ונכין כמה דברים מעניינים מעגבניות תמר, הבייבס הלוהטות של אוגוסט.
(תודה לחברת הזרע ג'נטיקס על המידע).
גספצ'ו
15 עגבניות תמר (ככל שיהיו בשלות ואדומות יותר, הגספצ'ו ייצא שמח יותר), חתוכות לרבעים
3 מלפפונים קלופים (יש לשמור את הקליפה במי קרח) חתוכים גס
3 פלפלים אדומים, נקיים מתוכן, קלופים (יש לשמור את הקליפות במי קרח) חתוכים גס
6 שיני שום קלופות
2 פרוסות לחם לבן (בלי החלק הקשה)
5 כפות חומץ בלסמי איכותי
4 כפות שמן זית
מלח, פלפל
לטחון היטב את כל המרכיבים בבלנדר ולסנן במסננת דקה מאוד.
לטעום, לתקן תיבול ואף להוסיף טבסקו לחובבי החריפות.
להעביר לכלי אחסון ולהניח במקרר לפחות ל-3 שעות.
לקישוט:
יש לחתוך את קליפות הפלפלים והמלפפונים לכדי שערות (ז'וליאנים דקים) ולהשרות במי קרח. הקליפות יקבלו תוך זמן קצר צורה מסולסלת וצבע מבריק.
הצעת הגשה:
כוס מרטיני ובה שלושת רבעי הגובה גספצ'ו, מספר טיפות של שמן זית, זרזיף של חומץ בלסמי, קוביית קרח וצרור שערות צבעוניות במרכז.
סלט עגבניות צ'רי תמר
1 כוס שמן זית איכותי
20 שיני שום קלופות
100 גרם צנוברים קלויים
1 קילו צ'רי תמר חתוכות לחצאים
חופן גדול של עלי רוקט
חצי פלפל צ'ילי אדום קטן, נקי מתוכן וחתוך לקוביות קטנות
100 גרם גבינת ולנסיי, חתוכה לקוביות קטנות
1/2 כפית כוסברה יבשה וטחונה
לבשל את שיני השום ביחד עם השמן על אש נמוכה מאוד עד לריכוך השיניים ולקרר היטב. להעביר לצנצנת זכוכית ולהשתמש בכל מאכל שאוהב שמן זית ושום.
את שאר המרכיבים יש לערבב בעדינות בתוך קערה ולצקת את שמן השום מעל.
להגיש מיד.
עגבניות תמר ממולאות בבשר
20 עגבניות תמר ללא החלק העליון, מרוקנות מתוכן (יש לשמור את החלק העליון)
למילוי:
1 כוס אורז
300 גרם בשר טחון טלה/ כבש/ בקר
צרור פטרוזיליה קצוץ דק
1/4 כוס שמן קנולה
1 כף פפריקה אדומה
1/2 כפית כורכום
2 כפות גדושות רסק עגבניות
לרוטב:
1/4 כוס מים רותחים
1 כפית רסק עגבניות
1 כף פפריקה אדומה
1 כף סוכר
מיץ מלימון אחד
1 שן שום כתושה
10 עלי נענע קצוצים דק
1/4 כוס אורז
לערבב היטב את כל חומרי המילוי ולמלא כל עגבנייה במילוי עד למחצית גובהה.
לסדר בסיר עם תחתית עבה את העגבניות בסמיכות ככל האפשר זו לזו.
לערבב את כל חומרי הרוטב ולשפוך על העגבניות בסיר.
להוסיף מים רותחים עד לגובה העגבניות בדיוק ולא יותר.
לבשל כשהסיר חצי מכוסה על אש בינונית עד שהאורז מתרכך (הזמנים משתנים מלהבה ללהבה ומסיר לסיר ונעים בין 30 ל-50 דקות בממוצע).
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת