תגדיל לי ב-190 קלוריות

על שומן והשמנה מדברים בעידן המודרני במונחי מגיפה – צריך למגר אותם, להילחם בהם, לבלום אותם - למרות שבניגוד לכולירה או איידס (או פריס הילטון) ההשמנה אינה מדבקת, אינה מתפשטת ללא הבחנה או פוגעת בציבור הרחב, מקסימום באגן הירכיים המתרחב. אפקט הבהלה הסיבובי שנטווה בתקשורת סביב עודף משקל כחלק מהטרנד הבריאותי ששוטף את העולם, תולה את ההשמנה בגורמים סביבתיים וצרכניים מסוכנים ומתנער בהדרגה מזקיפתה לתשוקות אנושיות בלתי מרוסנות ואחריות אישית על קיבה גרגרנית. האפקט הזה מעודד התעמרות ממשלתית בכל מי שמפתה אתכם לצרוך יותר מזון (וג'אנק), קרי גופי, יצרני ורשתות מזון גדולים, בעיקר אלה שאימצו הרגלים מגונים כמו ריסוס האוכל ברעלים וחומרים משמרים ומשונים. עכשיו גם המסעדות מצטרפות לקטגוריה הזו.

רק בשבוע שעבר יזם ח"כ עתניאל שנלר את הצעת החוק שמתעתדת לחייב את בעלי המסעדות לנקוב ב"מחיר" הקלורי של כל מנה לצד מחירה בשקלים, וכבר קמו קופצים. קופצים ימינה, שמאלה, בעד או נגד, העיקר ששורפים קצת אנרגיה, ועל הדרך ממלאים כמה דפים בעיתון. הצעת החוק הזו היא פועל יוצא של מגמה עולמית מבורכת ברובה של התערבות השלטונות בתפריט המזון האזרחי ודרישה לשקיפות, עקב מודעות הולכת וגוברת לכמויות הג'אנק שמתחבא במזונות שעד לפני שנים ספורות נראו תמימים לחלוטין (מי היה מאמין שביסלי הוא יצור כל כך אכזרי?). בינתיים, ההתמקדות הישראלית היא בגזרה הקלורית בלבד, מה שמחזק את תעמולת ההפחדה מהשמנה ולאו דווקא הופך את התפריט היומי שלכם לבריא או מאוזן יותר.

באמריקה, שעוברת מהפכת בריאות כוללנית בשנים האחרונות, מנהלים השלטונות מאבק עיקש ופעיל נגד שומן טראנס (מרגרינה, בגדול), הידוע כגורם למחלות לב ועורקים. בשנה האחרונה אסרה מועצת הבריאות של עיריית ניו יורק מכירת מוצרי מזון המכילים שומן טראנס במסעדות ומאפיות ברחבי העיר וחייבה את רשתות המזון המהיר לציין את הערך הקלורי של המנות בתפריט. ההחלטה תיושם בהדרגה עד יולי 2008, או אז תהא העיר, על תפריטיה, נקייה ממרגרינה. בינתיים, היא גרמה לרשת העופות המגורזים  KFC (Kentucky Fried Chicken), להודיע כי תעבור באופן מיידי לשימוש בשמן סויה. גם משהו.

ברור למדי כי ההצעה של שנלר, שלבטח קיבל השראה מהניו יורקים, אינה ריאלית ומהווה מעמסה כבדה למרבית המסעדות בארץ, שנאבקות על קיומן ויצטרכו כעת לשכור ביוקר יועצי תזונה צמודים. העניין מסורבל אף יותר כשמדובר בתפריטים המתחלפים מדי עונה או, אללי, מדי שבוע. אבל המהלך הזה מצביע על נטייה ישראלית ותיקה ומטרידה – להתחיל מהסוף ולאמץ את המניירה, במקום את כל התורה.

ההתמקדות הישראלית בקלוריות ובהשמנה היא נגזרת ספציפית מאוד של טרנד הבריאות הנוכחי, שמשטיחה את המגמה לכדי בטן של אנורקטית שדופה. אם השלטונות רוצים לגרום למהפכה בצריכת המזון בארץ, המהפכה, כמו באמריקה, צריכה להתחיל ברשתות המזון הגדולות (ארומה, בורגר ראנץ' וכו') ואצל יצרני המזון המעובד, שנצרך בהיקפים גדולים יותר מדי יום ביומו. ועוד לא התחלנו לדבר על חקלאות מרוססת בגיבוי ממשלתי מלא.

הקלוריות הן לא ממש השיקול שמוליך את רובנו בבחירת מסעדה. מנגנון ההכחשה האנושי המפותח, שעובד היטב גם בפינת האוכל בבית, מתפקד עד כה ביעילות גם במסעדות, שאליהן גם ככה מגיעים בעיקר כדי לציין אירועים מיוחדים, ורצוי שבאמצעות התפנקות על מנות שאי אפשר להנדס בבית. מלבד זאת, היווסדם של תפריטי בריאות במסעדות יוקרה, מגמה שנמצאת בעלייה בשנים האחרונות, נובעת לרוב מדרישה של קהל לקוחות קבוע הפוקד את המסעדות לעתים תכופות כעניין שבשגרת המזון שלו, וכפועל יוצא גם ניזוק יותר ממשמני התפריט הקבוע. שנאמר, קהל שבע מיסודו.

לכאורה אין בהצעת החוק כל רע. כדאי לפחות שנדע לפחות מה גודל הנזק כשאנחנו משספים סטייק תמים (520 קלוריות) או ג'חנון שחום (670 קלוריות) ובכלל, להיות מודעים לכך שיש נזק ולשקול צעדים (וביסים) קדימה. כך גם המקפידים על המשקל יוכלו ליהנות מבילוי קולינארי מבלי לשבור את פק"מ הקלוריות המחושב. אבל האם זו "אחריות" המסעדה? כזו שמצדיקה חקיקה מחייבת? לא בטוח בכלל. עוד שאלה שצריכה להישאל היא האם בכלל ציון הקלוריות יעורר מודעות לבריאות או שמא רק אנורקסיה ואובססיה למשקל, ולתת משקל.

כאמור, שנלר לא המציא שום דבר, אלא בחר לרכוב עליו ולקבל כמה אייטמים בתקשורת (הנה, עוד אחד). מי מהמסעדנים שמקבל על עצמו את ה"תורה" עושה זאת מרצון; כבר לפני כמה שנים צצו תפריטי בריאות (או לייט) ממוזערים קלורית במסעדות שונות, חלקם אפילו שרדו את ההייפ ועדיין מוצעים לסועדים לצד התפריט הרגיל, כמו בקלואליס, אחת החלוצות בתחום, שם מוצע תפריט ארוחה מלאה (מנה ראשונה, עיקרית וקינוח) המתומחרת ב-500 קלוריות ו-150 ₪. במסעדת לחם יין שביהוד מרכיבים מדי קיץ תפריט בריאות דל קלוריות מתומחר קלורית בפיקוח הדיאטנית סיגל פרישמן, מנהלת מחלקת תזונה של ביה"ח בלינסון. עוד מסעדה בריאותית-עונתית היא הדיינר האמריקאי אוונגרד שברגיל לא שם את העורקים שלכם בראש מעייניו, שם יגישו תפריט לייט מ-1 ביולי ועד אוגוסט, עם גרסאות מופחתות קלוריות לכל המנות הפופולאריות במסעדה. גם שכונת נווה צדק המפונפנת בתל אביב זכתה לאחרונה לבית הקפה הבריאות "מנטו – קפה, בריאות, תרבות", שמגיש תפריט מאוזן שהורכב בהדרכתה המקצועית של התזונאית הקלינית מאיה בן-אפרים ומציין לצד כל מנה בתפריט שלו את ערכה התזונתי המלא (חלבונים, שומנים, מינרלים וויטמינים בולטים) ולא רק הקלורי.

לאן עכשיו?
על מלחמת העולם בשומן טראנס