זה קורה בכל העולם: אנשים אוכלים דברים שאפילו הסבתא הטריפוליטאית שלכם לא שמעה עליהם. או הסבתא העיראקית שלכם, לצורך העניין. כשירות לתייר, אספנו את עשרת המאכלים המוזרים ביותר שניתן להעלאות על הדעת, אבל אנחנו מודים שלא העזנו לטעום. אוהבים אתכם, אבל לא עד כדי כך.
תנין מטוגן על מקל, ארה"ב
ערב ל"ג בעומר בלואיזיאנה, ארה"ב, 5481. פרד ואשתו בטי, שהתחתנה עם פרד לאחר שהכניס אותה להריון בתיכון, מחליטים שנמאס להם מהמרשמלו ותפוחי אדמה על האש, ומחליטים לצוד תנין. הם שולחים את העבד השחור שלהם, שאפילו מרשמלו אחד הוא לא זכה לראות, לבשל להם את התנין בשמן עמוק. מה שיוצא, ונאכל מאז בכל מיני פסטיבלים ביזאריים בדרום ארה"ב, הוא דבר כזה: איבריו הפנימיים ועורו של התנין נזרקים לפח אטום, והזנב מוגש ברוטב עדין המשלב חמאה, מלח, פלפל ושום. המרקם צמיגי, הטעם - תנין. משמין מאוד, לאלה מאיתנו שנקלעו ללואיזיאנה אחרי שבדיוק נשבעו לשמור על דיאטה. החמאה, החמאה.
עיני דגים, דרום-מזרח אסיה
נחשב לדליקטס בחלק זה של העולם. נראה כמו עיניים ומחליק בגרון, במיוחד אחרי שלושה בקבוקי סאקה, כשאתם שיכורים מדי מכדי שיהיה לכם אכפת. מרימים את העין עם כף, שולקים, ויורקים את הקרנית.
נחש פעמונים מטוגן, ארה"ב
הבעיה עם ארה"ב, כמו שודאי גיליתם בחלק הקודם, היא שיש לה דרום. טקסס, המדינה שמתגאה במספר הגדול ביותר של הוצאות להורג בעולם, חוגגת בכל מרץ את פסטיבל הנחשים. מה שזה אומר, בתכל'ס, זה שיגישו לכם את פנים הנחש, ללא העור, מושרה בחמאה, ומטוגן היטב. ללקק את האצבעות.
גחון של נמלים ירוקות, אוסטרליה
בצפון אוסטרליה, חלק יבשת שמחרפן את אנשיו הטובים אט-אט, נהוג מדי פעם לתפוס ולנגוס בנמלים הנקראות נמלים ירוקות. הדבר היחיד הירוק הוא הכרס הענקית שלהם, יחסית לגופן הזעיר. המקומיים מרימים אותן מהראש כדי שלא ינשכו אותם, ואז נוגסים בבטן בתאווה. המיץ שיוצא מכל התהליך הקסום הזה, לפי עדויות של אנשים שזכו לעבור את החוויה ולשרוד אותה, דומה בטעמו למיץ תפוזים. אבל מי מכין בימינו מיץ תפוזים מתפוזים, אם יש לו נמלים ירוקות.
איבר מין של שור, אסיה
עוף עם אורז ברוטב דם, פורטוגל
שחיטה עם טוויסט: הורגים את התרנגולת, סוחטים את דמה לקערית רוויה בחומץ, מטגנים או מבשלים את העוף, מוסיפים רוטב עשוי מבצלים, שום, שמן זית, ומגישים עם אורז בצד. הדם נותן לאורז ולעוף טעם של דם. העוף נותן לדם טעם של עוף. וכן הלאה וחוזר חלילה.
מקושקשת בדם של חזיר, הונגריה
ההונגרים, עם שפוי ושליו בד"כ, מאוד מתלהבים מהריגת החזיר הראשון של עונת הציד. באזורים הכפריים של הונגריה, בהם המילה "כשרות" נתקלת בפרצי צחוק רמים, הורגים את החזיר, מקיזים את דמו לתוך קערה גדולה ונקייה (כאילו שזה משנה) ומרתיחים את הדם על מחבת. לאחר מכן מוסיפים את הביצים ומקשקשים. אפשר גם עם קוטג' חמישה אחוז.
יין נחשים ודם נחשים, סין ותאילנד
נמאס לכם מדיאט קולה? בסין מרוכזות מרבית מסעדות הנחשים בעולם. בחלקן אפשר גם להזמין יין נחשים עם נחש קטן בתוכו. זהו לא נחש ארסי, אז תהיו רגועים. עוד משקה פופולארי, בתאילנד הפעם, הוא דם נחשים. המחיר עשוי להגיע למאתיים דולר לבקבוק, בעיקר בגלל הסגולות התרופתיות והמיניות הגלומות בדם.
כריש רקוב, איסלנד
מלבד נטייה משעשעת להתחתן עם בני דודים מהעיר הסמוכה, האיסלנדים נוטים גם להעדיף את האוכל שלהם מעט רקוב. האקארל, מאכל לאומי פופולארי למדי, הוא בעצם כריש שנשמר כחצי שנה בכדי להבטיח פירוק מקסימאלי של חומרים. בלתי אכיל לחלוטין, לדברי מערביים סנוביים, אבל חובת ההזמנה חלה על כל מי שרוצה שיגמרו איתו כבר בדייט הראשון.
דג מלוח תוסס, שוודיה
המאכל הדוחה ביקום נולד מסיפור מטעה בתמימותו. כמה שוודים חיוורים, אשר התארחו פעם בבית פולני לארוחת ערב, בהו בדג המלוח על השולחן וחשבו לעצמם: "איזה יופי! תראו כמה דוחה זה דג מלוח! בואו נחשוב איך אפשר להגעיל את העולם עוד קצת".
ישבו, חשבו ובאו עם ההמצאה המזעזעת ביותר בתחום הדגה מאז ומעולם, ולהלן המתכון: משאירים את הדג המלוח בתוך חבית מעץ סגורה היטב (היטב, אנשים) כחודשיים. לאחר מכן פותחים אותה במרפסת, עם עדיפות למרפסת לא שלכם, או מתחת למים. אוכלים את זה עם תפוחי אדמה, לחם, או גבינה צהובה חזקה. אנשים עם מנת משכל נמוכה שפתחו את זה בתוך ביתם דיווחו על עשרות זבובים שהתגודדו במטבח, שעות לאחר שהתערובת נזרקה לפח במרחק שלושה רחובות מביתם. אז בקיצור, מאוד לא מומלץ להכין את זה, לאחסן את זה, או לאכול את זה.
מה שכן מומלץ לעשות, בנות, זה להזמין קופסת שימורים של הדבר הזה משוודיה ולשלוח את זה לאקס הבוגדני שלכם. עימדו עם מצלמה מחוץ למטבח שלו כשהוא פותח את זה והעלו את התמונות באינטרנט. תענוג.
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת