להכין בבית ארוחת שרימפס נשמע לרובינו, במקרה הטוב, כמו סיפור אימה. רובנו נופתע לשמוע שזה הרבה יותר קל מלנקות כבד, למשל, או לבשל בשר בקר. אנחנו חוששים משרימפס, כיוון שלא גדלנו עליהם במטבח ילדותינו. זה מסקרן, זה מעניין, זה יוקרתי, אבל כשזה מגיע למחבת, נדמה לנו שבלי טבח יפני זה לא יעבוד.
אבל זה כן יעבוד. לא צריך ניסיון ולא ידע נרחב, אלא רק לזכור כמה שזה פשוט, ואת החוק הראשון של כל מנת שרימפס: הטריות. זהו, אתם יכולים כבר להרים טלפון לחברים, כי את הארוחה הזו הם לא ישכחו.
מה זה בכלל שרימפס?
השרימפס הם רכיכה החיה במים מתוקים ומלוחים, ששייכת לקבוצה הנקראתCrustaceans וכוללת גם לובסטרים וסרטנים. לשרימפס שלד חיצוני שיוצר קליפה וסוגיו השונים נבדלים זה מזה בעיקר במספר הרגלים ובגודלם. עד לשנות החמישים, הדייג והצריכה של שרימפס התמקדה במינים שגדלים במים קרים. בשנות החמישים התרחש שינוי מהותי בענף דייג השרימפס עקב גילוי של שרימפס גדולים בעלי בשר באיכות גבוהה, במים עמוקים באזור הגולף של מקסיקו. השינוי בשוק הדייג הביא לגידול בשוק ולשיווק של כ-35 מינים מעומק של עד
זני השרימפס הנמכרים בישראל
כיום, רוב דייג השרימפס הוא תעשייתי, אולם עדיין ישנם מקומות בהם הדייג מסורתי, כמו בריטני, נורמדי, בלגיה וגרמניה. בארץ, סוג הדגה המקומי מכונה "קריסטל" ומתבצע באמצעות מכשיר בשם טרול. הטרול, המכיל רשת הנגררת על גלגלות בקרקעית הים, בעומק של 20-
שאר הסוגים אותם ניתן למצוא בארץ מגיעים מייבוא והם קפואים. עם הסוגים הקפואים נמנים: הבלאק טייגר, שמקורו מתאילד, ויאטנם, הודו וסין ומהווה כתשעים אחוזים מהיבוא. סוגים נוספים אותם ניתן למצוא הם הבראון טייגר, הפלאוואר והוייט טייגר.
כיצד בוחרים שרימפס?
יש לקנות שרימפס המאוחסנים בקרח ולא במים. שרימפס צריכים להיות בעלי ריח ים נעים, בשרם מוצק והם אמורים להיות קלים לקילוף. כדי לוודא שהשרימפס אכן טריים ולא עברו הקפאה, יש לבחון את המחושים, רק כאשר שרימפס טרי המחושים שלמים. כאשר מקפיאים שרימפס המחושים נשברים.
קליפת השרימפס צריכה להיות ללא פגם ומבריקה. יש לבחון היטב את הראש, שיכול לתת אינדיקציה טובה אם הרכיכה טרייה: ככל שצבע הראש כהה יותר, כך תדעו כי הרכיכה פחות טרייה. הראש גם הופך להיות רך יותר כאשר הוא פחות טרי. אינדיקציה נוספת לחוסר טריות היא התכווצות השרימפס מעט בתוך קליפתו. יש לוודא שאין איבוד צבע באזור המפרקים והראש.
אופן האחסון והטיפול
שרימפס טריים יש לאחסן עטופים במגבת לחה במקרר עד יומיים. שרימפס מוכנים צריכים להיות מאוחסנים בקירור, מכוסים בנייר אלומיניום או בכלי אטום, עד יומיים. שרימפס קפואים יש להפשיר לפני השימוש ולטפל באופן זהה לטריים.
איך מנקים שרימפס?
אוחזים את השרימפס בין האגודלים לאצבעות של שתי הידיים. מסובבים קלות על מנת להסיר את הראש. הראש אמור לצאת בקלות. יש לוודא שכל החלקים האכילים נותרו על הגוף. מקלפים את השריון מהחלק התחתון באמצעות האצבעות ומסירים את צינור העיכול, צינור דק וזעיר הנמצא לאורך הגב, באמצעות סכין קטנה.
אם השרימפס מיועד לקישוט מנה, יש להשאיר את הזנב כאשר מסירים את הקליפה. אולם, אם מתכוונים להשתמש בשרימפס לרוטב או לאכילה מיידית, יש להשאיר את השרימפס נקי מקליפה גוף וזנב. ניתן להשתמש בראשים ובקליפה לבישול ציר.
שיטות בישול
ניתן להשתמש בכל שיטות הבישול כאשר מדובר בשרימפס: שליקה, צלייה, אידוי וגריל ולהגיש את השרימפס חם או קר. רוב השרימפס הם בעלי צבע אפור חיוור כשהם טריים ורק תהליך החימום מעניק להם את הצבע הורוד המוכר לנו.
יש להקפיד לא לבשל שרימפס יתר על המידה כי הם יתקשו. הבישול צריך להיות קצר. מדד לזמן הבישול הרצוי הוא הצבע: יש לבשל את השרימפס עד שהם משנים את צבעם מבחוץ לורוד וללבן אטום מבפנים. מומלץ גם לא להעמיס עליהם תבלינים, כדי לתת ביטוי לטעם המקורי.
בריאות
אמנם כל יחידת שרימפ מטוגנת מכילה רק 30 קלוריות, אך היותו עשיר בחלבונים גורמת לשרימפ לא להיות הבחירה הראשונה לדיאטה מאוזנת. השרימפ עשיר במינרלים וויטמינים אך גם בכולסטרול.
שרימפס בשום ושמן זית
מצרכים:
6 שיני שום מעוכות בסכין וקצוצות
1 צ'ילי קצוץ
מלח
שמן זית
אופן ההכנה:
1. מחממים מחבת עם שמן זית, מוסיפים את השום והצ'ילי.
2. כאשר השום מקבל צבע קל, מוסיפים את השרימפס, זורים מלח ומטגנים עד לקבלת צבע ורוד. מגישים מיד.
שרימפס ברוטב סויה מתוק
מצרכים:
20 שרימפס נקיים ומבושלים במים
לרוטב:
5 כפות סויה מעורבבות עם כף סוכר חום
1-2 צ'ילי קצוץ
2 שיני שום קצוצות
1 כף ג'ינג'ר טרי קלוף וקצוץ
מיץ מלימון אחד
2 כפות סוכר
אופן ההכנה:
1. מעבדים במעבד מזון את כל מרכיבי הרוטב עד לקבלת מרקם חלק.
2. מגישים את הרוטב בקערה נפרדת.
ייעוץ מקצועי: באדיבות שלום מחרובסקי, מול ים.
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת