ט''ו בשבט הגיע חג לאילנות

ט"ו בשבט הגיע חג לאילנות.....

מקור החג מתחיל אי שם לפני 2000 שנה, בתקופה בה בית המקדש היה עדיין קיים.
אז עוד היו מחויבים תושבי הארץ החקלאים בנתינת מעשר, כשתחילתה של שנת המס
היה בתאריך ט"ו בשבט, תאריך זה הינו שיא של תקופה בה נמצאים רוב עצי הפרי בשלכת,
כך שלחקלאי ניתנת הזדמנות לחשב בנחת את הכנסותיו מהשנה החולפת ולהפריש את המעשר.

מדוע נהוג לאכול פירות יבשים?

לאחר חורבן הבית הוגלו היהודים מהארץ, אז החלו במנהג אכילת פירות יבשים ב-ט"ו בשבט כסמל געגוע וזיכרון ליום שהיווה סמל לחיבור בינם לצומח בארץ ישראל.
הגולים היו אוכלים פירות יבשים מפירות הארץ ומדברים בשבחה.

מנהג נוסף שנוצר במאה ה-16 הינו "סדר ט"ו בשבט", הוא החל לאחר שבתקופה זו עלו ארצה מספר מקובלים, התיישבו בצפת ונהגו לצאת לתפילה בשדות.
כשחזו בהתחדשות העצים בסביבות חודש שבט התמלאו תקווה לחזרת העם היהודי לארצו,
לכן הנהיגו את סדר ליל ט"ו בשבט שכלל סעודת פירות בסגנון ליל פסח ומזיגת 4 כוסות יין לבן ואדום (לפי מחזורי צבעי הפריחה בארץ).

אז אם גם אתם בעניין סדר ט"ו בשבט, אספנו מספר נתונים על פירות יבשים:

פירות יבשים מכילים פי 5 קלוריות מפירות טריים-
בתהליך הייבוש שלהם מתאדים כל המים ועל כן הם מכילים הרבה יותר סוכר.

פירות יבשים כמעט ולא מכילים ויטמינים-
בתהליך הייבוש נהרסים ומתכלים כמעט לחלוטין חלק מהויטמינים, בעיקר ויטמין C
וגם B ו- A.

פירות יבשים משמינים יותר מפירות טריים-
פרי טרי עשיר בנוזלים ועל כן הוא הרבה יותר מזין ומשביע ולא משמין.

תהליך ייבוש הפירות נעשה בשיטות תעשייתיות המערבות טיפול בפירות בתנורי חום גבוה מאוד ובכימיקלים המונעים את איבוד הצבע וקלקול הפרי (אלו עלולים לגרום לתופעות לוואי שונות).

אל חשש ניתן להשיג פירות המיובשים בשיטה טבעית, או לייבש לבד בבית, בכדי לשמור על הפירות זמן רב מומלץ לאכסנם במיכל סגור.

גם פירות יבשים חשוב לשטוף במים לפני האכילה!

בתהליך הייבוש מופחתת כמובן כמות הנוזלים שבפרי מ-80%-90% ל-25% בלבד, מה שמעלה באופן יחסי את ריכוז הפחמימות, החלבונים, השומנים והסיבים שבפרי.
בנוסף עולה ריכוז ויטמיני E שבפירות.

פירות יבשים הם ספקי אנרגיה טובים, הם יכולים להוסיף ערך תזונתי רב למאכלים שונים
ויכולים לשמש תחליף לסוכר בהמתקת מאפים, רטבים ותבשילים.

אננס- עשיר בברומלין, אנזים העוזר בעיכול חלבונים עשיר במיוחד בויטמינים A ו- C.

תפוח- מסייע לשליטה במניעת מחלות לב והפחתת כמות הכולסטרול בגוף, טוב ללפתנים, דייסות וגרנולה.

תמר- עתיר אנרגיה וחומרים מזינים, ניתן לשלבו בתבשילים שונים (סלטים, גרנולה ועוד) או למלאו בגבינה, אגוזים וכו'.

משמש- עשיר בבטא קרוטון ההופך בגוף לויטמין A, עשיר בברזל ובמינרלים שונים עשירים במיוחד בסידן, ברזל, ויטמין C בחלקם מכילים תחמוצת גפריתית.

שזיף- מעולה לבעיות מעיים (במילים אחרות משפר ומסדיר "יציאות") .

פפאיה- מכילה את האינזים פפאין, המקל על העיכול.

תאנים- עשירה במיוחד בברזל, סידן, זרחן ואשלגן.

חרוב- עשיר בחלבון, ויטמינים ומינרלים, פרוקטוז , מלטוז ודקסטרוז , סיבים תזונתיים ומים.

אגוזים באופן כללי-
עניים בשומן רווי, עשירים בשומן בלתי רווי.
חומצת השומן העיקרית באגוזים היא חומצה אולאית (מופיעה גם בשמן זית).
מינרלים: מגנזיום, סידן, אשלגן, נחושת, אבץ.
תכולה קלורית ל-100 גרם נעה בין 550 ל-700 קלוריות (רוב הקלוריות מקורן בשומן).
ויטמינים: ויטמין E, B1 ,B2 ,B3
חלבון: 12-29% לרוב החלבון מוגבל בחומצה אמינית ליזין.
אגוזי ברזיל עשירים במיוחד בסלניום.
בוטנים עשירים במיוחד בחומצה פולית.
אגוזי מלך עשירים בחומצת שומן אומגה 3.


שקדים- רוב השקדים עוברים קלייה ומכילים תוספים כימיים.
ערך תזונתי:
השקדים עשירים בעיקר בסידן ,בנוסף מכילים מגנזיום, ויטמיני B ,C ,E ואחוז גבוה של אשלגן.
מכילים 18% חלבון שאינו חלבון שלם. חומצות שומן בעיקר חד בלתי רוויות.
יש להשרותם במים ולקלף את הקליפה שכן היא מכילה ציאניד
ערך תזונתי:
56% שומן רובו בלתי רווי. בגלל תכולת השומן הגבוהה יש לשמור תמיד במקרר.
עשירים בחלבון כמעט שלם.
מינרלים: סידן, מגנזיום, אבץ ובעיקר סלניום.
ויטמינים: C B E.

פיסטוקים- מכונים שקדים ירוקים. נוטים להתחמצן מהר מפני שקליפתם פתוחה. רצוי להחזיק בקרור.
ערכים תזונתיים:
19% חלבון
50% שומן רובו בלתי רווי
מינרלים: סידן, מגנזיום, אשלגן
ויטמינים: בעיקר B3 ,B1 ,A

אגוז מלך- מכונה גם אגוז מקדמיה.
פחות שמן מאגוז הפקאן ומכיל את חומצת השומן החיונית אומגה 3.
חומצת שומן זאת נמצאת בטבע רק במזונות הבאים: שמן סויה, שמן פשתן, שמן דגים וכמובן אגוזי מלך. אלו מזונות שאנחנו לא מרבים באכילתם ולכן חומצת שומן זו חסרה לרוב האוכלוסייה. חומצת שומן זו קשורה בהפחתת מחלות לב, יש לה תכונות נוגדות קרישה.

אגוזי פקאן-
ערכים תזונתיים:
70% שומן רובו בלתי רווי.
10% חלבון
מינרלים: סידן, ברזל, מגנזיום, סלניום, אבץ, אשלגן.
ויטמינים: E ,B ,A בעיקר B2.

אגוזי ברזיל (מכונים גם אגוזי שמנת ואגוזי פארה)- בדרך כלל קונים אותם קלופים רובם מעופשים.
לחפש טריים בלבד.
ערך תזונתי:
56% שומן רובו בלתי רווי. בגלל תכולת השומן הגבוהה יש לשמור תמיד במקרר.
עשירים בחלבון כמעט שלם.
מינרלים: סידן, מגנזיום, אבץ ובעיקר סלניום.
ויטמינים: C B E.

אגוזי קשיו- לאגוזים אלה יש קליפה בעלת 2 שכבות שביניהן יש נוזל בשם קרדול רעיל מאד.
בתהליך העיבוד מייבשים את האגוזים בשמש ואח"כ קולים אותם כדי לשחרר את הקרדול.
מסיבה זו אגוזי קשיו הם היחידים שאינם זמינים למכירה בקליפתם.
ערך תזונתי:
20% חלבון שאינו שלם.
45% שומן רובו בלתי רווי.
מינרלים: סידן, מגנזיום, אשלגן, אבץ.
ויטמינים: בעיקר B. שאר הויטמינים כמעט ואינם קיימים מפני שהם מתחמצנים מהר ללא קליפה.

בוטנים- מכונים גם אגוזי אדמה. מבחינה בוטנית הבוטנים שייכים למשפחת הקטניות.
תרמילי הבוטנים צומחים מתחת לאדמה כמו תפוחי אדמה.
ערך תזונתי:
20% חלבון שאינו מלא. דל מאוד בחומצות אמינו מטיונין וליזין. לכן בעצם אינם משמשים כמקור חלבוני.
50% שומן בחלקו בלתי רווי.
ויטמינים: העיקרי B3 מכילים גם B1 ,B2 ,E
עשירים באשלגן ודלים בנתרן.
בקליפת הבוטנים מצוי חומר גויטרוגני (סופח יוד - מאיט פעילות בלוטת התריס) לכן לאכול אותם קלופים בלבד.

ערכים תזונתיים בכתבה מאתר טבע- לייף, www.tevalife.com
כתבתה של ד''ר רונית נחום גוזלן- ND PHD