לאחר שהתאוששתי מאסון הצונאמי (או בתרגום החופשי מיפנית, גלי הנמל) עיכלתי את גודל הטרגדיה ואת חוסר האונים שלנו מול איתני הטבע, נזרקתי למקום שבו אני מוצאת נחמה ומזור למכאובי, מחוזות הטעם שלי. המסע הזה לא מצריך דרכון או בדיקה ביטחונית ובדרך כלל אני מתחילה בו לבד, אבל כשהתמונה בראש מתבהרת והגירוי בבלוטות עולה על גדותיו, אני מתחילה להפיץ את השמועה ומתגייסת לבישול ארוחה.
לכל מדינה באסיה מטבח משלה, ממש כמו באירופה. הצונאמי הקולינארי האסייאתי הראשון היה של הסינים, בסוף שנות השבעים החל שטף של פתיחת מסעדות שאת השפעותיו ניתן למצוא במקומות שונים ובגיוונים כאלה ואחרים עד היום.
המטבח היפני הוא הסיני של שנות התשעים, הסושי הגיע והפך להיות "באז וורד" בלתי נשלט, כולל בתפריטי הקייטרינג לאירועים (שזה שונה עשרות מונים מהדבר האמיתי).
מטבח הפיוז'ן בא בעצם להגיד במילים פשוטות, שאם לוקחים טכניקות משם, ומחברים למה שאנחנו יודעים כאן, מקפיצים, מערבבים ומתבלים מכל הבא ליד אז יש אסכולה חדשה. אלא שזו ההגדרה המדויקת לקיבוץ גלויות ואין פלא שזה התחיל במדינת ההגירה הגדולה בעולם - אמריקה. ככה זה שבמטבח שלך עובדים בני לאומים שונים, אתה רואה מה הם אוכלים, הם מבשלים לפי מה שאתה רוצה ובסוף יש סימביוזה.
המטבח התאילנדי שונה מהסיני והיפני. החשיפה הגדולה לבישול התאילנדי הייתה של המטיילים במזרח. תאילנד, תחנת המוצא או הסיום של רבים מהתרמילאים, נתנה אור וגילוי נאות לקשת רחבה של טעמים ושיטות בישול. מכיוון שתאילנד לא ממש הכוכב האדום הנוצץ על מפת התיירות העולמית, זה לא אומר שאבדה תקוותכם. כי בשביל אוכל תאילנדי באווירה של מלך סיאם לא צריך לנסוע עד לבנגקוק, לא צריך אפילו לצאת מגוש דן. פשוט נכנסים למסעדת קוקונט בהרצליה פיתוח, מתקבלים בברכת "סאוודי קה" מתפעלים לרגע מהעיצוב החדש ודברי האומנות שהובאו מהמזרח בבחירה אישית של רינה פושקרנה וניגשים לאוכל.
פתחנו מנה זוגית של מתאבנים קלאסיים שכללו סאטה, ומבחר של ספרינג רולים מטוגנים שהיו נחמדים מאוד מהתפריט החדש הזמנו דים סאם עוף מאודים ברטבים מצויינים. המשכנו למחוזות הטעם של תאילנד בשתי מנות אופייניות, קלאמרי עם ג'ינג'ר ברוטב עשיר מאוד ומנה מהאהובות עלי של בשר בקר מושחם, עם תפוחי אדמה ואגוזי קשיו ברוטב קארי שהיה חריף להפליא ולא מומלץ לבעלי לב חלש.
אז עד שענני אי הוודאות יתפזרו (וחשבון הבנק שלי יאפשר זאת), אני אמשיך להתנחם במטבח של קוקונט, ואקווה לימים טובים בהרבה.
אפרופו צונאמי, במסעדה השכנה, טנדורי, נאספות תרומות בחסות שגרירות הודו שזה מגניב כשלעצמו, אז אם אתם בסביבה, אל תהססו.
http://www.rest.co.il/coconut
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת