לשבור את הצום

בעולם מוכה הטרור שלנו, כשכמעט כל מוסלמי באשר הוא נחשד אוטומטית בהשתייכות או לפחות סיוע לאל-קעידה, כשהשלום עם שכנותינו הערביות הוא פושר במקרה הטוב וקפוא בדרך כלל, וכשלפני שנוסעים ליפו לנגב חומוס רצוי להקשיב לחדשות ולבדוק בלוח השנה אם אין איזה אירוע חריג – במציאות עגומה שכזו יש סיטואציות שאתה לא מעלה על דעתך שתימצא בהן. למשל לאכול את סעודת הפסקת צום הרמאדאן בחברותא עם מוסלמי שבטנו הגדולה קרקרה לידך כל היום.

הכל התחיל בנסיעת עסקים לתורכיה. התקופה, חודש הראמדן, לכן פגישה שתוכננה לארבע שעות התקצרה עם רדת החשיכה ובחמש וחצי אמרנו יפה שלום, רצנו למכונית ונתקענו בפקקים ביחד עם כל אנקרה שנסעה/הלכה/רכבה לשבור את הצום. ג'ם - המארח - לקח אותנו למסעדה ששייכת למשפחתו – סניף של רשת Tike (טיקה) באנקרה. בגלל הפקקים הגענו באיחור קל וכבר לא היו מקומות ישיבה. ג'ם לא ניצל את קשריו עם ההנהלה והתמקמנו לנו על הבר. במסעדה יש תפריט מיוחד לחודש הרמאדאן, תפריט קבוע שבנוי בצורה שמתאימה במיוחד לשבירת הצום. מתחילים בקערית קטנה של מרק ירקות ופוקצ'ות גבינה. אחר כך מגיעות אין סוף צלחות של מזטים: גבינות, זיתים, ירקות, תמרים, סלט מעולה של עגבניות ובצלים קצוצים במיץ רימונים ומנה בשם צ'י קופטה – כדורי בשר נא מתובלים מאוד, כך שעצם ההשריה בפלפלים האדומים כאילו בישלה את הבשר.

חשבנו שתמה הארוחה, אבל בדיוק אז התחילו לזרום המנות העיקריות מהגריל. קבב אדנה, שהוא קבב טלה עשוי מבשר טחון ותבלינים, מוגש על לחם לבש (לאפה דקה מאוד) עם עגבניות ופלפל ירוק שנקלו גם הם על הגריל. וקערה גדולה עם קוביות שישליק עוף, כבש וטלה. הבשר היה מדהים, נימוח בפה, עסיסי ומתובל בדיוק במידה.

ג'ם נשען לאחור והצית לו סיגר קוהיבה. אנחנו הסתכלנו בערגה על כמות האוכל שנותרה על הבר ותהינו מה מארחינו יחשוב אם נבקש דוגי בג. אבל בלי קינוח אי אפשר. הקינוח המיוחד של חודש הרמאדאן נקרא גולאץ'. גיליונות דקים מאוד של ופלים מעמילן, מסודרים בשכבות, שהושרו בחלב ממותק ומי ורדים מוגשים בקערה קטנה עם פירורי שקדים ואגוזים שפוזרו מעל. פשוט ללקק את האצבעות.

החדשות הרעות – בינתיים אפשר להנות מהאוכל המשובח של Tike רק באנקרה, איסטנבול (6 סניפים), אנטליה ואתונה. החדשות הטובות – בקרוב יפתח סניף בתל-אביב!